Page 160 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 160
Pg: 160 - 5-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם אי בחבטא מיית הרי קירב הזיקא .קשה תינח דף נא ע"ב
גמ' לימא הא רבי הא רבנן .פי' והא דקתני אחרון אי מההיא גיסא נפל איכא למימ' הרי קירב הזיקא 5
חייב היינו רבנן וקשה דהא טעמא דרבנן הוא משום אבל אי מאידך גיסא נפל מאי קירב הזיק איכא.
)מר דרור(
דכתיב והמת יהיה לו בההוא דעביד שיעור מיתה
כמ"ש לעיל בגמ' והשתא ס"ד דב' עבדי שיעור
מיתה וא"כ גם לדידיה תקשה למה דוקא אחרון שם ואזדו לטעמייהו .בגמ' בנדרים פ' כראב"י
חייב וי"ל דהכי פירושה דהא דקתני אחרון חייב וכתבו הראשונים שם משום דויתור לא אסיר אלא
היינו רבנן משום דילפי איש אחד ולא שנים והא מדרבנן לכך כ' דיש ברירה כדקי"ל בדרבנן יש
דכתיב והמת יהיה לו בההוא דקעביד שיעור מיתה ברירה ולא בדאורייתא ע"ש ונראה דדבריהם הם
גלוי מלתא הוא שהאחרון חייב שהתורה מדברת לשיטת הגמ' דפ' כראב"י מטעם זה אבל ראב"י
במי שחופר ט' ובא אחר והשלימו לי' ע"ז קאמר גופיה ס"ל יש ברירה אף בדאוריית' דאל"ה אמאי
והמת יהיה לו לומר דמי שיעבד שיעור מיתה דהיינו חייב הא' שלא כסהו מספיק' דהא דקי"ל בדאורייתא
האחרון ותרץ ע"כ לא קאמרי רבנן וכו' פי' אין ברירה ולא בדרבנן הוא משום דספיקא הוא
דהילפותא דוהמת יהיה לו הוא העיקר בההוא דעבד כמ"ש הר"ן ז"ל בהלכו' ברפ"ג דגיטין ע"ש.
)משמרות כהונה(
שיעור מיתה וזה הוא בודאי כוונת רש"י ז"ל בד"ה
רבנן דדייקי איש אחד ולא ב' פי' דהמק' סבר
דהעיקר הוא איש אחד וכו' ובד"ה אפילו רבנן מודו שם ראב"י סבר יש ברירה וכו' .נראה דאפי'
כתב דהא מסקנא דמלתא מן והמת יהיה לו נפקא לראב"י אם עדיין לא התחיל להשתמש השני
לומר דהוא העיקר והוקשה לו א"כ למה לי איש והראשון גמר תשמישו והניחו מגולה עד שישתמש
אחד ולא שניים ולזה כתב ומיהו כולא מילתא לא בו השני אע"ג דיש ברירה ]וכן היא דעת הרמב"ם
מצינו וכו' וק"ל .ומ"ש החופר בור ט' כתיב דליכא שכתב שאם לא מסר כליו הראשון חייב עכ"ל,
לחיוביה מן והמת וכו' ומ"ש דהא מסקנא כן כתוב ומינה דכ"ש כשלא השתמש כלל ,אבל רש"י לא
בהרבה ספרים ופי' דקרינן שפיר עליה והמת יהיה כתב כן ,וכתב מרן ב"י סי' ת"י שאין כן דעת
לו ההוא דעבד שיעור מיתה אבל זה לא עבד שיעור הפוסקים[ ואיכא למימר בשלו היה משתמש עכ"ז
מיתה וליכא לחיוביה אבל אם שניהם עשו שיעור הא' חייב בכל ,שעליו מוטל לכסותו ופשוט הוא,
מיתה לא קרינן עליה והמת יהיה לו וליפטר הא' ורש"י לקמן במתני' דכסהו הראשון לא כתב כן
דהא שניהם עשו מיתה דהא עיקר הלימוד מן והמת יעו"ש.
)גפן פוריה(
וכו' נפקא וק"ל.
דף נב ע"א )גדולת מרדכי(
שם אמר רבה וכו' בור שמונה וכו' .לא ידעתי מה
טעם השמיט הרי"ף דין זה והרמב"ם בפי"ב מה' מתני' כסהו כראוי ובא השני ומצאו מגולה כו'.
נ"מ כתב בור ט' וטפח אחד מן מים חייב וכו' ,וכתב פי' רש"י ובא הב' להשתמש בו מקשים אמאי נקט
ה"ה שכן היתה גירסתו יעו"ש אלא שיש לתמוה רש"י דבא הב' להשתמש בו והא אפי' שלא ישתמש
כיון שהוא גורס את"ל אמאי לא פסקה כמנהגו בכל בו כיון שראהו מגולה ולא כסהו ראוי שיתחייב דהא
אפי' הראשון שכסהו אין נותנין לו זמן אלא בכדי מקום ,וכבר תמה כן הר"ם רבקש ז"ל.
)גפן פוריה( שידע או שיודיעהו כדאמר בגמ' וכיון שהב' ידע
