Page 167 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 167

‫‪Pg: 167 - 6-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫וכו' ר"ל שאין בזכרוני מן המקרא משום דאין לי בו‬  ‫משמע שהשאלה למה לא נאמר טוב בראשונות‪.‬‬
                                  ‫דרשא וק"ל‪.‬‬    ‫ונראה דרבי חנינא שאל על ב' או תאמר התו' טוב‬
                                                ‫בשניהם או לא תאמר התורה טוב בשניהם והוא‬
‫)גור אריה(‬                                      ‫השיב לפי סברתו שהיה סובר שלא נאמר לא בזה‬
                                                ‫ולא בזה ועכשיו נתחדש לו שנאמרה טוב באחרונות‬
‫שם הואיל וסופן להשתבר וכו'‪ .‬לכאורה הלשון‬        ‫והיה סבור שהשאלה ששאל לו למה נאמר טוב‬
‫קשה להולמו דאטו דברות הראשונות היו בלוחות‬       ‫באחרונות וע"ז השיב לו שאתה שואלני למה נאמר‬
‫ראשונות ושניות בשניות‪ ,‬והא בין דברות ראשונות‬    ‫בהם טוב והמתרץ השיב דהאמת הוא שיאמר בהם‬
‫בין שניות חדא מילתא היא‪ ,‬וכדכתבו התוס' לעיל‬     ‫טוב אלא שבראשונות הואיל וסופן להשתבר לא‬
‫בד"ה בהמתך וכו' והענין מפורש בתורה שמשה‬
‫מסדר לפניהם כל אשר אירע להם וסדר קבלת‬                                     ‫נאמר בהם טוב ודו"ק‪.‬‬
‫התורה כאשר היה‪ ,‬ולעולם הם הם עצמן‪ ,‬ואי לאו‬      ‫)גדולת מרדכי(‬
‫דמסתפינא אמינא דבלוחות ראשונות היה כתוב‬         ‫רש"י ד"ה חיה בכלל בהמה דכתיב זאת הבהמה‬
‫הלשון הנאמר בדברות ראשונות ובשניות נכתב‬         ‫אשר תאכלו עכ"ל‪ .‬והוא בפ' ראה וליכא לאקשויי‬
‫לשון השניות כגון שמור‪ ,‬שורך וחמורך ודומיהם‬      ‫דבשעת הפרשת הר סיני דקודם מ"ת לא נאמר זה‬
‫מהשנויים שיש בין ראשונות לשניות‪ ,‬אלא שלא‬        ‫עדיין י"ל דמה בכך איך שיהיה משם בארה דחיה‬
‫נמצא ענין זה מפורש בדברי רז"ל‪ ,‬ולכן אפשר‬        ‫בכלל בהמה )א"ה‪ ,‬נראה הכוונה שהוא רק גלוי‬
‫לומר כי מאשר נכתב טוב בשניות הוא דידעינן‬        ‫מילתא‪ ,‬וכבר ידעו זאת אז(‪ ,‬אבל התו' לעיל כתבו‬
‫דהיה ראוי לו' טוב בראשונות אי לאו משום דח"ו‬     ‫כן משום דבשבת היו צריכין לריבוי וכל בהמתך‬
‫פסקה טובה מישראל‪ ,‬לא כן אם לא נכתב בשניהם‬
‫לא היינו יודעים שהיה צריך לאומרו למידרש‪,‬‬                                            ‫וזה פשוט‪.‬‬
‫ובראשונות שהם העיקר הודיענו ובשניות העירנו‬      ‫)קול מבש"ר(‬

                                       ‫כאמור‪.‬‬                  ‫דף נה ע"א‬
‫)גפן פוריה(‬
                                                ‫גמ' עד שאתה שואלני וכו' שאיני יודע אם נאמר‬
‫שם אימא טבעו בארץ וכו'‪ .‬קצת קשה מאי פריך‪,‬‬       ‫וכו'‪ .‬ע"כ‪ .‬כתבו התוס' בבתרא ד' קי"ג א' ד"ה‬
‫דכיון דט' ב' אמרינן‪ ,‬א"כ הויא תיבה שלימה שהוא‬   ‫תרווייהו נמי דלפעמים האמוראים לא היו בקיאין‬
‫טב‪ ,‬ולמה נדרוש אותה לרעה שהיא חצי תיבה של‬       ‫בפסוקים ומייתו מהא דקמן ע"ש‪ ,‬וראיתי להרב‬
‫טבעו‪ ,‬ובשלמא לעיל דפריך והא כתיב וטאטאתיה‪,‬‬      ‫פתח עינים ז"ל שהדבר קשה לומר כן ושערי דחיות‬
‫היינו משום דטי"ת לחוד או היא ראש מילה של‬        ‫לא ננעלו עכ"ל והרב ישרש יעקב במכילתין‬
‫טובה או של וטאטאתיה וק"ל‪ .‬ועיין מהרש"א ז"ל‪.‬‬     ‫נתקשה בזה מדנפשיה ולא זכר מדברי התוספו'‬
‫)ברית יעקב – כת"י(‬                              ‫והביא תי' בשם מהרי"ט ז"ל דהכונה דס"ל דייטב‬
                                                ‫אין ר"ל תשלום גמול רק דע"י זה גם הוא יכבדוהו‬
‫שם אמר ר"ל כאן שנה וכו'‪ .‬הרמב"ם בפ"ט מה'‬        ‫בניו וכו' לז"א שאלני אם נאמר כי טוב לתשלום‬
‫כלאים השמיט מימרא זו דר"ל וצריך טעם למה‪,‬‬        ‫גמול עכ"ל וא"א שיחשב בלשונו דקתני שאיני יודע‬
‫ונ"ל דהרמב"ם מכח קו' התו' מפרש לה כמו שפי'‬      ‫אם נאמר בהם כי טוב ועוד דאם השיבו כן מאי האי‬
‫בש"מ דר"ל דייק למה ממתני' מדקתני וכן חיה ועוף‬   ‫דקא"ל אלא לך אצל רבי תנחום וכו' וי"ל‪ .‬ולי הקטן‬
‫משמע דכי הדדי נינהו וכי היכי דבחיה אע"ג דרבו‬    ‫היה נראה לו' דר' חייא כיון לדחותו בכך וא"ל עד‬
‫בהדדי חשיבי ב' מינים ה"ה נמי בעוף ובשלמא אי‬     ‫שאתה וכו' שאין בידי תשובה והראיה שאיני יודע‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172