Page 171 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 171
Pg: 171 - 6-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
להוסיף מצות ומעשים טובים אם היה יושב הכא פרשת כי תצא במצות השבת אבידה ,בפסוק וכן
זמן יותר ,לכך לטובתו היא הרעה הזאת לבא תעשה לכל אבידת אחיך וכו' ולא תוכל להתעלם
]דברים כ"ב ג'[ וזה לשונו ,דע כי נפש האדם שלא
בגלגול שבזה אם ירצה יוכל להרבות שכרו. השלימה תיקונה לפעמים תבוא על ידי עיבור,
)למנצח לדוד( שהוא שנכנסת בגוף איזה אדם משותפת עם נפש
תוס' ד"ה פשיטא כו' יתחייב בכחשא דהדר כו'. האדם ההוא ומסייעתו באותם המצות שהוא עושה,
בגיטין פרק השולח דף מ"ב ע"ב כתבו בד"ה דשור ואחר שנשלם תקונה שם יוצאת ממנו בחיים חייתו
אינו כו' יש רוצים לפטור את השוכר או שואל סוס ועולה למעלה ונכנסת במקומה הראוי לה ,ולפעמים
מחבירו אפילו הוזק בפשיעה כו' כיון דסופו לחזור צריכה לבוא בגלגול גמור בעת הלידה ותהיה היא
ולהתרפאות כו' והרא"ש בהשואל דף צ"ו כתב דזו לבדה בגוף הנולד ההוא עד יושלם תיקונה וימות
היא דעת רבותינו הצרפתים דר"ל תוס' ובשמעתין ותעלה אל מקומה ,והנה צער הגלגול גדול מאד
דהתוספות דעתם אדרבה ליחייב ואין זה תימא מצער העיבור ,והנה המוצא אבידה ואינו מחזירה,
דכה"ג טובא איכא ועי"ל דכאן רוצים ליישב אפי' הנה כאשר ימות ויצטרך לבא בעולם הזה וכו' אינו
לדעת רב חסדא דמחייב ולהו לא ס"ל והראשון מספיק לו לבוא בסוד העיבור אבל יחזור בגלגול
גמור ,וזהו אומרו וכן תעשה לכל אבידת וכו' ,לפי
עיקר. שאם אינך מחזיר אבידתו לא תוכל אחר כך
)זרע יצחק( להתעלם תוך נפש חבירך בסוד העיבור כדי להתקן
אבל תתגלגל וכו' ,עכד"ק .עוד כתב רבינו ז"ל
שם ד"ה המעמיד בהמת חברו וכו' ולא משתמיט בשער הגלגולים פרק ב' ,כי הבא בסוד העיבור
בשום דוכתא דלחייב בר"ה ע"כ .ועיין לה"ה בגוף אחר משותף עם נפשו נוטל חלק במצות
בפ"ד מהל' נ"מ ובש"ע ח"מ דפסקו דחייב בר"ה שעושה אותו האדם ,דכיון שזה בא בו בסוד עיבור
הרי הוא מסייעו להוסיף מצות ומעשים טובים עיין
דהוי מזיק בידים ועיין בס' פנ"י. שם ,ובזה יש להבין יפה ענין הרמז הרומז הסימן
)עיני כל חי( הזה ,ההוא אמר תחילה החזירה לעולם ,כמודיע
ומשמיע לרבים כי מי שלא קיים מצות השבת
שם ד"ה וליסטים וכו' .הכי איתא בירושלמי א"ר אבידה ,אותה הנפש מוכרחת שיחזירנה הקודש
הושעיה בשהוציאוה לגזלה אבל אם הוציאוה ברוך הוא לעולם בגלגול ולסבול צער יסורין
לאבדה הלסטים פטורים ע"כ נמצא דתוס' ז"ל סמכו ומיתה ,והדר פריך ואמאי השב חייא ,כלומר קושיא
דבריהם אטעמא דירושלמי שאם כוונת הלסטים לאלהינו שיכול להשיבו לזה בסוד עיבור בגוף אחר
לגזלה נמצא דאדעתא דהכי אתו וא"כ אם פרצו בחיים חייתו ,ומתרץ אמרת זה אי אפשר ,דאם כן
הכותל הבריאה ויצא הבהמה מעצמה לסטים מצינו חוטא נשכר שהרי כשבא בגוף אדם אחר
פטורים שהרי לא נעשה רצונם והלכה מידם לגמרי נשבר השכר של המצות ומעשים טובים שעושה
והזיקה אבל אם הוציאוה בידים הרי נעשה רצונם אותו האדם שצריך לחלוק עם זה ,ואינו מן הדין
וגזלוה ואם הזיקה לסטים חייבים ולכאורה האי דאטו אתגורי אתגור ,אינו כדאי לזה לבוא בעיבור
טעמא לא אתי לפי דבריהם אלא לפי דברי הרמב"ם חייא אלא צריך חזרה גמורה בגלגול ,ועוד יש לומר
ז"ל דמחייב אבהמה גבי פריצת כותל דר' יהושע דהכי קאמר דטבא ליה עבדי ליה לבוא בגלגול,
ומאי דקשיא עליה ז"ל מההיא דהוציאוה לסטים שאם בא בעיבור כשנשלם אותו תיקון יוצאת ועולה
לסטים חייבים משמע דאם יצאה מעצמה פטורים למעלה ,ונמצא שנשבר שכרו מה שהיה יכול
ויהיב טעמא דלסטים הואיל וכל כוונתם בביאתם
אלא לגזול הבהמה ולא להזיק כההוא דהפורץ גדר
דר' יהושע שאין כוונת ביאתו אלא להזיק לחבירו
