Page 168 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 168
Pg: 168 - 6-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
קתני לעיל בשור שנגח ארבעה וחמשה )מ"ה ע"ב( מתני' תני לעוף בבא בפ"ע הייתי יכול לומר
מתני' דקשרו בעליו במוסרה ונעל לפניו כראוי וכו'. דכלאים בעופות אינו אלא מדרבנן וכיון דאינו אלא
שהם דיני שמירה ,קודם סיום מילי דשור ובור, מדרבנן א"כ היכא דרבו בהדדי חשיבי כמין חד
השתא דכייל להו ש"מ דתרוייהו מדאורי' וכיון
וצ"ע. דמדאורי' הו"ל כחיה והשתא כיון דכבר השמיענו
)לחם אבירים( הרמב"ם בתחילת הפרק דכלאים בעופות דאורייתא
והשמיענו דבחיה אע"ג דרבו בהדדי חשיבי ב' מינים
שם ד"ה נפרצה בלילה ,אעפ"י דתנא נעל בפניה דמתני' היא בכלאים תו לא צריך להשמיעינו האי
כראוי פטור אצטריך למתני נפרצה בלילה פטור
כדדייק בפ"ק )דף יד ,א( הא ביום חייב וכו'. דינא לגבי עופות דשקולים הם.
קשיא לי דאמאי לא תירצו התוס' דלעולם החידוש )זרעו של אברהם(
הוא בגופא דמתני' ולא בדיוקא ,ובמה שיאמרו דקאי
אמאי דסליק מיניה ,לא נעל בפניה כראוי ויצאה פרק הכונס
והזיקה חייב ,אבל אם נפרצה בלילה פטור ,משום
דהוי תחילתו בפשיעה ,במאי דלא סגר הדלת כראוי, דף נה ע"ב
וסופו באונס ,דהא לא יצתה דרך הפתח ,אלא מצד
הכותל שנפרץ ,ואין לומר דלא רצו התוספות לתרץ רש"י ד"ה אי בכותל בריא כו' ואבהמה ליכא
כן משום דאם כן תקשי למ"ד תחילתו בפשיעה למימ' דמחייב דהא תנן פרצוה לסטים פטור.
וסופו באונס חייב ,דהא כתבו התוס' במציעא פרק ע"כ .ק' דמאי ראיה מייתי ממתני' דקתני פרצוה
המפקיד )ל"ו ע"א בד"ה אין רצוני( דעד כאן לא לסטים פטור דשאני התם דהבהמ' לא ברחה אלא
אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב ,אלא שהזיקה וכיון דאינו )דאינו( אלא מה שהזיקה הוי
כשהאונס נמשך מהפשיעה ,כההיא דצריפא מילתא דלא שכיח ואף על גב דמתני במועד איירי
דאורבני ,אבל כשאין האונס נמשך מחמת הפשיעה, מ"מ הוי ספק ספיקא ספק תצא ספק לא תצא ואת"ל
כההיא דשוכר את הפרה להוליכה בהר והוליכה שתצא שמא לא יקרה מקרה מה שתזיק מ"ה
בבקעה ,דאם הוחלקה פטור ,דאמאי פטור ,והא אלסטים פטור אבל הכא שהבהמה ברחה ע"י
תחילתו בפשיעה לענין הוחמה וסופו באונס פריצת הגדר דליכא למימר הכי איכא למימר
שהוחלקה ,אלא ודאי דמ"ד חייב מודה התם דפטור
משום שלא נמשך האונס מחמת הפשיעה ,דאם היה דנחייב אבהמה.
מוליכה בהר כ"ש שהוחלקה ,וא"כ ה"נ מה )מר דרור(
שנפרצה לא נמשך משום שלא נעל כראוי. תוס' ד"ה הכונס כו' אלא אגב דתני נפל לבור
)לחם אבירים( והבאיש מימיו תנא בתריה מילי דבור כו' .ע"כ.
קשה א"כ אמאי הפסיק בניהם במתני' דשור
שם ד"ה רבי יאודה היא קצת תימה דר"י וכו' שנתכוון לחבירו והכה את האשה פטור מדמי ולדות
עכ"ל .כונתם להק' דאי נוקמה כר"י דמועד
בפחותה היינו דווקא במועד דקרן דהרי כתיב ביה כו'.
מיעוטא למעט התם וא"כ ממעטינן נמי מועד זה ולא )מר דרור(
מועד אחר דהיינו שן ורגל כיון דכתיב ישמרנו לזה
ולא לאחר אך ק"ק דמאי קו' אימא דלא קיימא שם בא"ד א"נ מילי דבור ראוי לשנות תחילה
קודם שישנה דיני שמירה .קשיא לי דאם כן אמאי
