Page 180 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 180
Pg: 180 - 6-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם טמון באש קא מבעיא ליה .ע"כ .צריך ביאור פי' ועי"ז לא השיגו מבוקשם כנ"ל והוא פירוש נכון
היכא רמיזא טמון באש .וראיתי לרש"א ז"ל בח"א וק"ל.
העיר מזה ותירץ דצ"ל כן ליישב קראי דסתרי
אהדדי דהכא קאמר שעורים ובאידך קרא כתב )גדולת מרדכי(
עדשים לז"א דעדשים היו טמונים ]בתוך[ השעורים
והכי פריך לקמיה ויצילה תנינא למ"ל וכו' עייש"ד. שם נמצא קרח מכאן ומכאן וכו' .נראה שלהנאת
וי"ל דשפיר מתפרש קרא דויצילה דשעורים עצמו הוא דורש כי הוא אשר הוזק בשבילם שלא
דמשום טמון דמחייב עליה ניצול אפי' השעורים הניחוהו לעסוק בתורה דומיא דבעל שהוא קרח ולא
שלא נשרפו ולרבנן הציל את המזיק שא"ל שרוף הנשים וק"ל .וראיתי להרב מהר"ש אלגאזי ז"ל
השעורים וא"ת א"כ לאו הצלה היא לרבנן זה בהקדמת ס' אהבת עולם שהרחיב הביאור בפי'
בלא"ה תיקשי בש"ס ועיין ,ומדברי רש"י גם המאמר הזה ורצה להשוות זה עם מאי דקי"ל שנים
מדברי התוס' ז"ל נראה שאינם מפרשים כפי' רש"א שואלים א' כענין וא' שלא כענין וכו' הלכה ומדרש
ז"ל .וע"ק לפירושו דאימא תרי עובדי הוו מדרש ואגדה וכו' ע"ש וברור הוא שאין הנדון דומה
דבשעורים הוו טמונים עדשים ובעדשים טמונים לראיה דהתם איירי בששואלין הם בהלכה או
שעורים .ולק"מ דאף רבנן דפטרי בטמון היינו שלא מדרש שהיו עסוקין בהם ,אבל הכא שמבקשין ממנו
יתן שווי כלים ורואין מקום כלים כאלו הוא גדיש לומר להם הלכה או אגדה אפשר שאיזה מהם
ומשלם א"כ אם שעורים טמונים בעדשים אין כאן שירצה יקדים תדע שהרי רצה תחילה ופתח למימר
ספק דהא אין הטמון שוה יותר ואדרבה עדשים שוו אגדתא ,ולפום מאי דקי"ל בהלכות ת"ח אפי' מדרש
יותר א"כ וודאי דמשלם שעורים דטפי מדחסריה שהוא פחות מהלכה נזקקין לו קודם לאגדה ,ומיהו
לא יהיב .ואכתי ק' לפירושו למאי דקתני הש"ס לפי מה שהעלה שם הרב ז"ל דכי תצא מעצמה היינו
חדא מהנך מבע"ל וכו' א"כ היכא רמיזא ואי משום שמעתא אלא דתלמודא דמפרש שמעתא פתח
סתיר' הקראי הא תירץ יתיב ורש"א דנחית לבאר
היכא רמיזה אכתי לא תרץ זה .ולק"מ דדחיקא ליה הכתוב וכו' נמצא שתפס הסדר הנאות וק"ל.
למימר דדוקא למקלי ואחלופי דא"כ למה נסתפק )גפן פוריה(
בתרתי בחדא סגי והתוס' ז"ל נדחקו בזה עי"ע אך שם א"ה אימא לכו מלתא דשויא לתרוייכו .י"ל
להאי מ"ד א"ש דתרתי הוו ומפרש דנטלו שעורים היכי שויא לתרוייהו והרי לזה אמ"ל אגדה ולזה
ע"מ לשלם דמים ואי כמ"ד למקלי מפרש דהיה אמ"ל שמעתא ולכאורה י"ל דשויא היינו דמפסוק
דווקא גדיש שעורים דמטמרו ביה וכו' וע"ז קאי אחד נלמוד שניהם אבל נ"ל לפרש דשויא לתרוייכו
קרא דהצלה לשעורים דאיהו אינו אומה דתרתי הוו היינו דהדרשא עצמה שדרש בשמעתא היא הדרשא
של האגדה דשם דרשינן כי תצא מעצמה וחשבינן
דהרי עדשים בעיא אחריתי היא ודו"ק. ליה חציו ה"נ כי תצא אש מעצמה דהיינו שעונות
)גור אריה( גרמו וחשב הקב"ה כאילו הוא הגורם וזהו שויא
לתרוייהו דהדרשא של האגדה היא עצמה של
תוס' ד"ה לעולם וכו' מדקדק ר"ת וכו' .כפי דברי שמעתא והדרשא של שמעתא היא הדרשא עצמה
ר"ת יתיישב היטב מש"ה ברוך אתה בבואך תחילה של האגדה ואפשר שכך כוונת רש"י במ"ש בדבר
ואח"כ בצאתך דאיירי בבואו מעיר אחרת כי הכא,
דאז צריך לברכה ,ומיהו בפ"ק דתענית לא דקדק אחד ושניהם שוים וק"ל.
התם הש"ס לומר כי הכא אלא אמר לעולם יצא בכי )גדולת מרדכי(
