Page 185 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 185
Pg: 185 - 6-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בתוך עשרה שפיר דמי הילכך למעבד כמצותה דמאי דמקשה התם בגמרא אלא הא דאמר רב הונא
אליבא דכ"ע עדיף ואי לאו דמסתפינא אמינא דהא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו
דמייתי בגמ' הא דרב נתן שאם הניחה למעלה דחשיד אממונא וכו' .משום דחשוד בלאו דלא
מעשרים אמה פסולה כסוכה הוא דחייה למאי דדחי תחמוד הוא דמקשה ,אלא שרב אחא מדפתי לא
ודילמא כיון דבמצוה עסיק לא אטרחוה רבנן הבין דברי המקשה והמתרץ ,ולהכי הקשה והא קא
והכוונה לו' דכיון דדריש דדינה כסוכה וכמבוי עבר על לאו דלא תחמוד ,ומתרץ ליה רבינא לא
לענין למעלה מעשרים ממילא דלמטה מעשרה נמי תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ,דהיינו מה
שויא להו וכי היכי דבהנהו פסולה הא נמי פסולה שתירץ לעיל ,התם נמי מורה ואמר דמי קא יהיבנא,
שאין סברא לחלק ביניהם דאי לא תימא הכי מה
שייכות יש לדין זה הכא והרי כבר אמור שם בפ' דלא תחמוד בלא דמי משמע להו .והבן.
במה מדליקין שהוא מקומו הראוי לו ,א"נ )לחם אבירים(
לאשמועינן דלא פטר ר"י אלא במניח תוך עשרים
שם בא"ד א"כ מקשה כיון שפטר עצמו כו'.
וק"ל. הקשה בלחם אבירים דמאי פריך אהא דרב הונא
)גפן פוריה( דההיא קאי אמתני' דשלם ולא רצה לישבע כו' וכיון
דחזינן דקא משלם כדי שלא לישבע לשקר מודה
פרק שביעי דחמירא ליה שבועת שקר ומשו"ה ליכא למימר
מיגו דחשיד כו' ומשו"ה דחינן ליה כי היכי דלפרוש
גמ' אי מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמאה ע"כ ומה שתירץ לזה איני מבין כלל ולע"ד נר'
כו' אבל עופות לא כו' .הקשה ה"ה מהריב"ל היכי דמעיקרא קושיא ליתא ,דכבר כתבו התוס' דכיון
אסיק אדעתיה למעוטי עופות טמאין וטהורים והא שאינו משלם זה אלא משום אומר השבועה משמע
כתיב שה ע"כ ,ויר' לע"ד דמעיקרא המקשה לא הוה שאם היו פוטרין אותו מן השבועה לא איכפת ליה
אסיק אדעתיה דמכח היתור הוה מרבי דבר המטלטל על עון הגזל ולא יהיה משלם משום שלא היה רוצה
וגופו ממון אלא מכח כלל ופרט וכלל דדרשינן כעין לגזול שכן אמר שלם ולא רצה לישבע ואי אמרת
הפרט ולהכי כיון דכל חד וחד כלל ופרט וכלל באפי מאן דחשיד אממונא חשיד כו' לא היה ראוי
נפשה דרשינן ולהכי אע"ג דכתיב שלמה דאפשר להשביעו והיכי אמר משביעין אותו וכו' אלא ודאי
לרבות כל דבר מ"מ כיון דדרשינן באפי נפשה אמר' דחומר השבועה הוא יותר מן הגזל ומשו"ה מאן
מעין הפרט דהיינו דבר שנבלתו כו' ולהכי ממעטינן
עופות בין טמאים בין טהורים אע"ג דכתיב שה דחשיד אממונא כו' לא חשיד אשבועתא.
משום דדרשינן מכעין הפרט וכל חד וחד באפי )פרחי כהונה(
נפשה ולא משגחינן משום דכתיב שה דהא כתיב
שלמה ולא מרבינן כל מילי אבל לפי המסקנ' דהוי דף סב ע"ב
מכח היתור מרבינן לה עופות טהורים. גמ' נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה וכו'.
)פרחי כהונה( הנה רוב הפוסקים פסקו כן אע"ג דדחי לה בגמ'
וכתב הר"ן הטעם משום דלא שבקינן מאי דפשיטא
תוס' ד"ה מרובה מי קתני וכו' מי קתני אין וכו' ליה לרבינא ורבא מקמי מאי דדחי הש"ס בפ' במה
והקשה הר"י וכו' ואכתי הא איכא וכו' עכ"ל. מדליקין וכ"כ הרא"ש וכן פסק הרשב"א והטור
הקשה הרב מאיר עיני חכמים לפום מאי דקא ס"ד והכי קי"ל ,והרי"ף והרמב"ם לא פסקו כן וכתב
השתא דהך הוי שיורא מאי שייר דהאי שייר עכ"ל מר"ן ב"י בה' חנוכה כיון דלדידהו נמי אם מניחה
