Page 189 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 189
Pg: 189 - 6-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
עצמו מדינא דטוען טענת גנב לפי דאיכא דיו וילפינן שפיר קאמר דמהיכא ס"ד למעוטי דכיון דאיכא
דוקא בשבועה וכדאמ' בגמרא אבל אי לא הוה צדדין לכאן ולכאן עדיף טפי ומסתבר למדרש
שבועה בטוען טענת גנב לא הוה איצטריך קרא שלמה בגנב עצמו למעוטי כי היכי דדרשינן שלמה
לגנב עצמו ומדאצטריך קרא משמע דאיכ' שבועה דטוען טענת גנב למעוטי .דבשלמא אי לא היה שום
גבי טוען טענת גנב ע"כ .וי"ל דלהכי איצטריך קרא צד להחמיר בגנב עצמו מבטוען טענת גנב ע"כ הוה
למלף דינא דשבועה גבי טוען טענת גנב כי אולי דרשינן שלמה בגנב עצמו לרבויי דבר שאינו
הייתי טועה לומר דלא איצטריך קרא דאם המצא מסויים דלמעוטי לא אצטריך אבל כיון דאיכא
לגנב עצמו ולא איצטריך לאשמועינן אלא דין אחר צדדין לכאן ולכאן וכדאמר דרשינן תרוייהו
והיינו פרט למרשיע את עצמו כו' וכדאמר בגמרא למעוטי .ולכאורה נראה דהלשון הוא קצת דחוק
לקמן ודין גנב עצמו לא איצטריך קרא אלא ילפינן אבל כד מעייני' שפיר אשכחיה דדא היא קושטא
מק"ו להכי איצטריך ג"ש דנאמר שליחות יד כו' דמלתא ותו לו מידי עכ"ל .ולי מיהא לא קשיא
לאשמועינן דינא דשבועה גבי טוען טענת גנב כו' דלעולם איכא צדדין לכאן ולכאן דאי כתיב בטוען
וכיון שיש שבועה ויש פרכת דיו אק"ו אי אפשר טענת גנב לא אתי גנב מיניה דמה לטוען טענת גנב
למילף דין גנב עצמו מטוען טענת גנב כו' אנו דבהתירה אתא לידיה אבל בגנב דבאיסורא אתא
מוכרחים לומר דקרא דאם תמצא כו' בידו הגנבה לידיה מחייב ואי כתביה בגנב עצמו הייתי אומר מה
לגנב שכן שלא בשבועה אבל בטוען טענת גנב
כו' בדין גנב עצמו מיירי ומהכא נפקא כו'. דנשבע הייתי מחמיר ואם כן צריכי אבל מכל מקום
)פרחי כהונה( אי לא הוה קרא הייתי מחמיר דכל היכא דאיכא
פנים לכאן ולכאן הייתי מחמיר ואם כן לא צריך
רש"י ד"ה משלם את הקרן וכולי וחומש נמי קרא להחמיר .ואם כן שפיר אמר התוס' דמהיכא
אינו בלא אשם עכ"ל .ולא ידעתי )דלמה( ]למה[ הוה ס"ד למעוטי דאף על גב דממעטינן ליה מטוען
הוצרך רש"י לכך דהא בהדיא כתיב והתודו וגו' טענת גנב בגנב מהיכא אתי כדאמ' הגמרא בסמוך
והשיב את אשמו בראשו וחמישתו )וחמישתיו( שכן באיסורא אתא לידיה ואף על פי שנתמעט מגנב
יוסף עליו ועיין לקמן בסוף דף ק"ו ע"א לכך נראה ליכא למימר קל וחומר ומה התם דבאיסורא הכא
דט"ס יש כאן וצ"ל כתב רחמנא בפרשת גזל וכו' דבהיתרא לא כל שכן אין למעט בכך דאיכא צד אחר
ואשם נמי אינו בא בלא חומש ]הא דלא מייתי נמי
מפ' נשא דכתיב והשיב את אשמו בראשו לפי שאין דהא וכו') .כנ"ל ח"ר ודברים פשוטים הם(.
)מעשה חייא(
הכוונה שם לקרבן אשם אלא לקרן[.
)זרע יצחק( דף סג ע"ב
שם ד"ה או אינו אלא לדין לפירעון וכו' .עכ"ל. גמ' וכי תימא ליתי בק"ו מטוען טענת גנב דיו
הק' מהרש"א ז"ל כיון דחייב הקרן היכי מחייב כפל לבא מן הדין כו' נפקא לה מדתנא דבי חזקיה כו'.
ע"ש הן אמת דבגמ' לעיל דף נ"ז ע"א דייק הכי יש מקשים דהשתא דכתיב בהדיא דינא דגנב עצמו
דכיון דמחייב בקרן ל"מ כפל מ"מ נר' דה"ט משום אמאי איצטריך לעיל דנאמ' שליחות למטה ונאמר
דלא מחייב כפל אלא בשבועה וכיון דחייב הקרן שליחות למעלה כו' לאשמועינן דינא דטוען טענת
לאו בר שבועה הוא והיינו למסקנא דבעי' שבועה גנב דאינו חייב אלא בשבועה לא איצטריך כלל
אבל השתא דאמרי' או אינו אלא לדין ובעי' לחיובי להאי ג"ש ומדאיצטריך קרא לאשמועינן דינא דגנב
כפל בלא שבועה אה"נ דאפי' מחייב בטענת גנב עצמו משמע דלפי דלא אפשר למילף דינא דגנב
בקרן מחייב כפל כי באו עדים שהוא גנבו ומ"מ דעת
