Page 186 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 186
Pg: 186 - 6-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ושותפין שגנבו כו' .ועוד קשה גם כן למה שמתרצי' יע"ש ונעלם מעיני הרב דברי התוספות התם
התוספות יש מפרשים דאין לחוש כו' ע"כ .ויראה במגילה שכתבו וז"ל קשיא אמאי לא קתני שהנדבה
לע"ד דלשון א' סובר וכן י"מ דלאו שיורא הוא באה מן המעשר וכו' וכיון דאמר הרי עלי הוי נדר
דמתניתין לא קתני אלא היכא דיש ריעותא בשעת וכו' עכ"ל יע"ש הרי לך בהדיא דשייר תרתי אלא
הגנבה ומשום האי ריעותא אינו משלם ד' וה' ואף שהתוספות הכא בשמעתין לא נחתי אלא לומר הרי
על פי כן משלם כפל ודאי דהוי משום דמרובה מידת מצינו דאין בין דשייר ולא נחתי למיחשב כל מאי
תשלומי כפל כגון אם גנב איל וצבי וכיוצא וטבחו דשייר זה"ל אלא שקשה לי כיון דשייר תרתי
ומכרו כפל משלם ותשלומי ד' וה' אינו משלם וכמ"ש התוספות בעצמם במגילה וכדפרישית א"כ
דצריך שהגניבה יהיה שור או שה דכתיב כי יגנוב בתירוצם בתרא מה יתרצו בהך כיון דאמר הרי עלי
שור או שה הרי דתלה תשלומי ד' וה' משום הגנבה הוי נדר ואפשר דזהו מאי שכתבו הכא ואין להאריך
שצריך שיהיה שור או שה ואף על פי שאינו שור
או שה משלם כפל וד' וה' אינו אשלם ודאי הוי כאן יותר ודוק.
רבותא דאית בכפל .וכן ההיא דטוען טענת גנב )בני שמואל(
בפיקדון דאם איתא דפטור מד' וה' ה"ל להזכירו
משום דדמי ליה דהריעותא הוא משעת הגנבה שם ד"ה מרובה קתני תנא ושייר ולשון ראשון
דבתורת פיקדון בא לידו .אבל עניין שותף שגנב או דמייתי סייעתא לא בעי למימר וכו' .יש לתמוה
שותפין שגנבו הפיטור הוי משום דאית ביה ריעותא בדבריהם חדא דאמאי לא קאמרי התוספות דהלשון
בעת הטביחה דקרא קאמר וטבחו וכולו בעינן נמצא ראשון דמייתא סייעתא היינו משום דמאי שייר
דריעותא דפיטור לא הוי אלא בשעת הטביחה דהאי שייר ועוד קשה למאי דמשני שמשייר שותף
ואמאי לא חייב בכפל דבשעת הגנבה לא הוה מידי שגנב מחבירו ושותפין שגנבו דלא משלם ארבע
דשנוי וליכא שום פיטור נקרא על שעת הגנבה ולא וחמשה ללישנא קמא שכתבו התוספות דסבירא ליה
דכיון דקתני מרובה אין לומר שייר כמו באין בין
שייך למימר מרובה מידת תשלומי כפל. אם כן היכי שייר הנהו דשותף שגנב מחבירו
)פרחי כהונה( ושותפין שגנבו דלא משלמין ארבעה וחמשה ועוד
יש לתמוה במאי דכתבו התוספות ועוד יש מפרשים
שם בא"ד ועוד שמשייר שותף וכו' עכ"ל .וקשה וכו' דכיון דבהדיא איכא שיור מהנהו דשותף שגנב
לי דללישנא קמא דס"ל במרובה כמו אין בין ולא מחבירו ושותפין שגנבו אם כן היכי מצי לפרושי
שייר מידי איך שיירא הני ובשלמא שותף שגנב הנהו מפרשים דלא שייר אלא חדא ואין לחוש כיון
מחבירו איכא למימר דלאו שיורא משום דקתני לה דלא נחית למנינא ולתרוצי הנך קושיי דכתבינן הוה
באידך פרקין וכן כתב מהרש"א וכי האי גוונא אצטריך למימר דהנהו דשותף שגנב מחבירו
אמרינן במס' תענית דאמרינן שם אי משום תיבה ושותפין שגנבו לא קאי חשיב להו שיורא כעין
לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פרקין וצריך ההיא תרוצא דכתבו התוס' לעיל אלא לכאורה
לומר לפ"ז דסתמא דגמרא דמסכת תענית לא ס"ל נראה דלא אפשר למימר הכי דאמאי לא קאי חשיב
כלישנא בתרא דשמעתין אלא הך שותפין שגנבו
אמאי לא קתני לה הכא וי"ל משום דמילתא דפסיקא להוא שיורא וצריך עיון.
קתני מילתא דלא פסיקא לא קתני דהך שותפין )חי' מהר"י בן לב(
שגנבו אמרינן לקמן לאו בכל גוונ' איירי אלא היכ'
שלא טבח לדע' חבירו אבל היכ' שטבח לדע' חבירו שם בא"ד .ומה שהקשה עוד הרב מהריב"ל למאי
חייב ולהכי לא קתני לה ומהרש"א כתב בענין אחר דמשני התוספות דשייר שותף שגנב כו' ללשון א'
דלא שייר מתניתין מידי היכי שייר שותף שגנב
