Page 191 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 191
Pg: 191 - 6-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דגניבה ושור הוא דכתיב דהוה ליה כלל ופרט ושור קדוש מבכורה כ"ש שור שה דקדישי וא"כ לא
אין מידי אחרינא לא .אלא שיש לראות אם זאת הול"ל דתנא דברייתא יאמר שור וחמור שה וגניבה,
הקושיא היא שהקשה מקודם מאי חזר אחר כך אולי אפשר דלאו משום חומרא הוא דמרבי או
לומר אלא מדכתיב קאמרי' והרי זאת הסברא סתר ממעט אלא משום דבעי כעין הפרט אם קל קל ואם
חמור חמור ,וא"כ אי הוה כתיב חמור לחודיה הו"א
אותה מקודם בהאי קושיא עצמה. דוקא כעין הפרט דאין קרב ואדרבא מאי דקרב הוא
ואפשר לומר כי במאי דקאמר וכי תימא ובמאי
דהקשה לו וכי תימא נתן מקום לכשנחזור למאי דהוי לגריעותא וק"ל.
דהוה מעיקרא והיינו מתרצים הקושיא הקודמת )גפן פוריה(
והגמרא חוזרת לומר דמכל מקום לא ינצל
מהקושיא והביאור הוא כי הנה ידוע לנו דקרא כתיב רש"י ד"ה מי כתיב שור ברישא והדר גניבה
אם ימצא תימצא בידו הגניבה וגו' וגם כן המצא היא וה"ל פרט וכלל דנימא הכל בכלל דנעשה כלל
מוסף על הפרט גניבה ושור כתיב דהוה ליה כלל
כלל וריבוי כמו הגניבה. ופרט שור אין מידי אחרינא לא .ע"כ .הקשה
)מעשה חיא( מהר"י בן לב נר"ו צריך לעיין דרש"י ז"ל מפרש
בהם קושיא קמייתא מאי דקאמר בגמרא לקמי' וכו'
תוס' ד"ה יאמר וכו' לכך נראה לפרש דהתנא ופשטא דהך קושיא קמייתא נראה דלא הוה מקשה
לרווחא דמילתא בא לפרש דאפילו תאמר שאין אלא דקרא לא קאמר שור ברישא והדר גניבה אלא
חילוק בין ב"ח לשאין ב"ח וכו' אפילו הכי גניבה ברישא והדר שור .ותו קשה בפשטא
מפרטא דשור לא תרבה כל דבר המטלטל וגופו דמשעתא במאי דקאמר ומי מצית אמרת וכו' משמע
ממון ותקשה לך המצא תמצא למה לי וכו'. דלא הוה קשה ליה אלא מאי דקאמ' אלו כן דקא
לכאורה נראה דכונת התוס' במה שהזכירו השתא מהדר ליה וכן פירש רש"י בהדיא ושפיר קשיא ליה
ברישא דמילתיה דתנא דבי חזקיה יתורא דאם ומאי אלו כן קמהדר משמע דלא קשיא ליה אלא
המצא תמצא .דמעיקרא הוקשה לו לתנא דבי חזקיה במאי דקא מהדר ולא במאי דהקשה נמי ,ובמאי
המצא תמצא למה לי ,ולהכי הוצרך רבא להתחיל דקשה נמי איכא לאקשויי דהיאך יאמר שור וגניבה
לפרש הברייתא ,ואמר והכי קשיא ליה אם המצא דהוה ליה פרט וכלל דרבי כל מילי וקרא במאי
תמצא למה לי יאמר גניבה ושור וחיים וכו' ,ומשני דקאמר השתא לא רבי כל מילי והוה מסתבר למימר
אילו כן הייתי אומר מה הפרט מפורש דבר הקרב לתרוצי הך קושיא דלא הוה קשה ליה במאי דקאמר
לגבי מזבח ,כתב רחמנא יתורא דאם המצא תמצא יאמר השור וגניבה משום דהשתא נמי במאי דכתב
למיעבד מיניה כלל ופרט וכלל אחר בפרט ביניהם, בקרא מיתורא דהנהו פרטי רבי כל מילי .כך היה
ומה שאמר מה יש לך להביא היא קושיא דמקשה
תנא דבי חזקיה ,כמו שפירש הקונטרס בסוף נראה לכאורה.
מילתיה ,וכל מה יש לך להביא ע"ז הדרך .הן אמת אלא דהתוס' לקמן כתבו וז"ל אי חיים לא הוי כלל
שזה היה נראה לכאורה ,וכד מעייננא נראה דאינו היכי מיתרבו דלא הוי ב"ח מפרטא כיון דליכא כלל
מתיישב ,חדא דכיון דמה יש לך להביא היינו בתרא לרבוי מיניה כעין הפרט .עכ"ל .ואיברא דהני
קושיא ,לומר דלמה לי המצא תמצא ,אמאי הדר קושיי אלימי טובא .ואפשר לתרץ כי רש"י הוכרח
לומר יאמר גניבה ושור וחיים והכל בכלל ולמה לי לפרש דקושית הגמרא אינה הנשמעת מיד דהיא
המצא תמצא ,והרי בכל זה הוקשה לו מעיקרא קושית הלשון דהרי רבא דמתרץ להא מתניתא לא
דלמה לי המצא תמצא ,ועוד דהתוס' ]פירשו[ בסוף תירץ הך קושיא ש"מ דמתחלה הגמרא לא הרגישה
מלתיה דדבי חזקיה דמה יש לך להביא היא פירכא זאת הקושיא רק הקושיא שהרגישה מקודם היא
