Page 181 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 181
Pg: 181 - 6-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
)לי לישועה( טוב ויכנס בכי טוב ובפ"ק דפסחים הקדימו כניסה
כדהכא ע"ש.
שם רב אמר נהר ממש ושמואל וכו' ע"כ .לענין
פסקא דשמעתא כתב הרמב"ם בפי"ד מהלכות נ"מ )גפן פוריה(
דין ב' וז"ל וכן אם עברה נהר או שלולית שיש בהן
מים ורחבן ח' אמות וכו' עכ"ל פסק כשמואל וס"ל דף סא ע"א
הא דקאמר שמואל אריתא דדלאי אינו אלא דבעינן
דיש בו חום וכדכתב מר"ן אבל מדברי הרא"ש גמ' כך מקובלני מבית דינו של שמואל כל המוסר
משמע בהדיא דאריתא דדלאי הוא כפירוש רש"י עצמו על דברי תורה אין אומרין הלכה משמו,
דיאור קטן ואפילו לית ביה ח' אמות אלא דבעינן לכאורה דבר זה הוא כנגד מ"ש הגמרא ברכות דף
שיש בו מים וז"ל הרא"ש ואם עברה נהר רחב ח' ס"ג ע"ב אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית
אמות אפילו אין בו מים או ארתא דדלאי שיש בו עצמו עליהם והכא נראה דאזיל בתר איפכא כי
מים עכ"ל וס"ל דרב ושמואל לא פליגי אלא מר מגרעות נתן דהרי לא מסקינן בשמייהו אפי' אם
אמר חדא ומר אמר חדא וכן פסק הטור בח"מ סימן אמר הלכה ומהרש"א ז"ל נראה דנרגש מזה ופי'
תי"ח וכן כתב הב"י יע"ש והקשה הרב בעל לח"מ דכאן מיירי היכא דשכיח היזקא ומשו"ה לא אמרינן
וז"ל דלפרוש הטור דאריתא דדלאי הוא אפילו אין הלכה בשמיה כיון דהאומר הלכה בשם אומרו מביא
בו ח' אמות קשה דהרי אמרו בהדיא נהר או שלולית גאולה לעולם וזה האיש שמסר עצמו למות היכא
שהן רחבים ח' אמות עכ"ל יע"ש ונראה לי דלק"מ דשכיח היזקא אינו ראוי להביא גאולה ע"י עכ"ד
דרב ושמואל לא פליגי אברייתא אלא אמתניתין ועדיין הדבר קשה דא"כ זה שמסר עצמו למות היכא
דקתני נהר סתם הוא דפליגי דלרב מפרש לה נהר דשכיח היזקא כמעט מתחייב בנפשו ועונש גדול יש
רחב ח' אמות וכדקתני בברייתא ושמואל מפרש לו מה לנו להענישו בדבר קל כזה שלא לומר הלכה
אריתא דדלאי שיש בו מים ומתניתין איירי בגוונא משמו שנראה דלא עשה עון גדול ואינו ראוי כי אם
חדא וברייתא איירי בגוונא חדא ולא פליגי דהא להענישו בדבר היכר כל דהוא .ויתכן לפרש בדרך
לסברת הטור ס"ל דרב ושמואל לא פליגי וכן נראה פשטי ומוסבר דמי שמסר עצמו למיתה כמו שעשו
מדקדוק דברי הרב ב"י יע"ש ואין להקשות בני צרויה להביא הלכה מן הסנהדרין לדוד המלך
להרמב"ם דלמה לא ביאר דשלולית היינו אמת ע"ה בודאי אין לנו לסמוך על אותה הלכה שאמרו
המים וכמו שפירשה ר"י בהך מתניתין דפיאה דסמך כיון שהם היו באותה שעה באימת סכנת מיתה שמא
על מה שכתב בהלכות מתנות עניים בפרק שלישי לא נתנו דעתם לכוין היטב הדברים ששמעו מאת
וז"ל היתה שדהו וכו' או תחת וכו' עכ"ל הקשה מרן הסנהדרין כי שמעתתא בעיא צילותא כיומא
הכ"מ שם דלמה לא ביאר הרמב"ם דהיינו שמחלקת דאסתנא והם באותה שעה בודאי לא היה דעתם נחה
שלל לאגפיה דהכי פירושה בפרק הכונס עכ"ל עליהם לכוין אימרא כי ע"כ דוד המע"ה לא אבה
יע"ש ונראה לי דלק"מ דמאי דאמרינן בגמ' לשתותם אותם המים שהביאו דהינו שלא רצה
שמחלקת שלל לאגפיה היינו לומר דלמה נקראת לעשות מעשה על פי ההלכה שהביאו שאין אומרים
אמת שלולית משום כשמתמלאת מים מתמלאין הלכה בשם מי שמסר עצמו על דברי תורה כי דברי
ממנה בורות שיחין ומערות אבל אינו רוצה לומר תורה צריכים נח"ר ומי שמסר עצמו למות בודאי
דאינה אלא כשמחלקת שלל ולזה כתב רבינו אמת לא יוכל לכיון היטב מה ששמע וממילא יוצא לנו
דהם לא עשו דבר שלא כהוגן ואשרי מי שמסר
המים סתמא ודוק. עצמו למות על דברי תורה אלא דאין אומרים הלכה
)בני שמואל(
משמו מטעם הנז"ל וק"ל.
