Page 182 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 182
Pg: 182 - 6-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דבור דלעיל ]ד"ה לא שנו[ וז"ל ואע"ג דבברייתא תוס' ד"ה דרך הרבים וכו' אמתניתין קאי וכו'.
דתניא כותיה גריס מיל דברוחב איירי ]עכ"ל[, הנה דעת התוס' לומר דדרך הרבים דמתניתין היינו
נמי י"ו אמה דקתני מתני' לקמן והכא סתם לן תנא
משמע דברייתא דתניא כותיה סברא כמו מתניתין כר"א ושוב הזכיר מחלוקת ובדין הוא דהו"ל לש"ס
דדרך הרבים פטור ,מכח זה הייתי מפרש דכי קאמר לומר מאן תנא ר"א דתנן ר"א אומר י"ו אמה וכו'
בגמרא דרך הרבים מאן תנא ,לא קאי אמתניתין דמתני' אלא משום דמתני' איירי לענין מה שצריך
מכח מה שכתבו התוספות מועד קטן שהבאנו דאין להרחיק והוה אמינא אפי' אחר שהרחיק אם הזיק
דרך לשאול מאן תנא אמתניתין ,והייתי סובר דקאי חייב כדקאמר לקמן גבי תנור ,להכי אייתי ברייתא
מאן תנא אברייתא דהיינו כמו מתני' ,ומשני רבי דקתני בהדיא פטור ,אמנם רש"י לא ס"ל הכי וס"ל
אליעזר היא דתנן רבי אליעזר אומר וכו' פירוש דמתני' דהכא לא איירי כלל במחלוקת דלקמן וכולה
דמתניתין ,לכך פירש דאין צריך לדחוק )דכך( הלכתא ושנייא דרך הרבים דהכא מי"ו אמה דמתני'
]בכך[ דנהי דכתבו דהבריתא סברא כמו מתניתין, דלקמן דהתם לאו ברה"ר ממש איירי אלא במקום
מיהו לשון הגמרא שתופס דרך הרבים משתמע רחב בתוך שלו י"ו אמה ורצה ר"א להשוותו לדרך
דמאן תנא קאי אמתניתין .ומה שכתבו עוד והוי סתם הרבים דאמר הכא ובהך לא קי"ל כוותיה אבל הכא
וכו' ,פירוש באו לתרץ דאי קאי אמתניתין קשה מאי דאיירי ברה"ר ממש שרבים בו סתם לן תנא כוותיה
בעי מאן תנא ,והא חזינן ליה בסיפא רבי אליעזר דמפסקת כיון שרבים בוקעים בו יכבוה בדריסת
אומר ,לזה )ד(כתבו דבא להודיעך דלא תפסוק רגלם ולא הוי סתם ואח"ך מחלוקת ולכן פירש ר"א
כרבי אליעזר משום דהוי סתם ואחר כך מחלוקת
במשנה דאין הלכה כסתם .וכי תימא הא ידעינן הכי במתניתא עכ"ר לו' דלאו היינו מתני' ודוק.
מעלמא ,לאו קושיא היא ,שהרי כתבו התוספות )גפן פוריה(
והרשב"א ז"ל דכשאמרו אין הלכה כסתם היינו
דאינה סתם גמור ,אבל יש לה כח רבים ,ולהכי נחית שם בא"ד .מאן תנא רבי פלוני היא ,כשאומר על
הגמ' למימר הכא מאן תנא כדי שלא יהא לה כח כלל סתם משנה ,כתבו התוספות ריש מועד קטן ]ב' ע"א
ד"ה מאן תנא[ דאין דרך למבעי מאן תנא אלא
אפילו של רבים. משום דידע התם גמרא דההוא סתמא לא אתי כר'
)הליכות אלי – תק( מאיר כשאר סתמי ,להכי בעי מאן תנא .העולה
מדבריהם דבכל מקום דבעי מאן תנא במשנה
שם בא"ד .פי' לדבריהם דאמתני' דבהפוך הדף סתמית צריך לבקש טעם .ובזה נבין דברי התוספות
קאי ,וא"ת תרתי למ"ל הוי סתם ואח"כ מחלוקת עמקו מסכת קמא )דף ס"א ע"א ד"ה דרך הרבים(
דאין הלכה כסתם ולכן סתם לן תנא דברי ר"א. וזה לשונו מאן תנא רבי אליעזר היא ,והוי סתם
וראיתי להרב הליכות אלי פי' פי' משונה ולא עמד
ואחר כך מחלוקת.
על תוכן דבריהם ע"ש ודו"ק.
)גור אריה( ודבריהם אין להם הבנה ,ואם מה שכתבו אמתניתין
קאי רוצה לומר דהא דמייתי רבי אליעזר אומר הוא
דף סא ע"ב במתניתין ,אם כן הוה ליה למימר דתנן גרסינן
במקום דתניא ,כמו שכן הגיה רש"ל ז"ל והוא
מתני' עד כמה תעבור הדליקה .הק' הריא"ף ז"ל האמת .אמנם זה הדבר יובן עם מה שכתבו בסוף
בהלכות דהכא יהבי רבנן שיעורא לפטור ואלו
בההיא דבתרא דמייתי הש"ס לענין תנור אע"ג
דיהבי שיעורא אמרו אם הזיק חייב .ותירץ דהכא
