Page 184 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 184
Pg: 184 - 6-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דמרגניתא בכספתא רגילי' טפי וזה פשוט וכן בתוך שלו לא הזכיר ארנקי דר"י לא מחייב בתוך
מבואר בהגהות אשירי אלא שראיתי להר"ן שהביא שלו אלא דוקא במוריגין ולכן כתבו דר"י מחייב
בזה דברי הרא"ש ודבריו תמוהים מאד וז"ל הר"ן אפי' בארנקי והיינו מדנקט וכו' ודיוק זה לא חשו לו
וכתב הרא"ש ז"ל דאפי' יש עדים שהיה מרגניתא התו' דפשיט' להו מ"ש הרב המאור ז"ל בשמעתין
מיבעיא ליה וכו' ולא דמי לדינר זהב דלעיל וז"ל וה"ה נמי דברישא מחייב ר"י אפי' בארנקי
שפעמים שאומר כן דירא וכו' וארנקי בגדיש פעמים אלא משום סבר' דרבנן איצט' ליה הכא לפ' דבכלים
דמניחין משום דגנבים לא מסקי אדעתייהו לחפש שדרכן להטמין בגדיש במוריגין הוא דמשלם אבל
שם עכ"ל ודבריו נפלאו ממני כנראה מדבריו ארנקי לא ע"ש .אולם יש לדקדק אמה שהוכיחו
שהקושיא מארנקי בגדיש היא בהפך ממה שפירשנו מדנקט וכו' דאימא דלעולם ס"ל ר"י דבתוך שלו
בדעת התוספות דהיינו דמאי שנא מארנקי דחייבו אינו חייב אלא במוריגין ונקט ומודים וכו' בבירה
שם רבנן ועל זה תירץ דשאני ארנקי דרגילי' הוא משום דרצה למצוא דמחייבי רבנן אפי' בארנקי
דמניחין שם מפני הגנבים וזה לא היה ולא נברא כדלר"י בשל חבירו דחייב אף בארנקי בשדה ,ואחר
דהא רבנן אדרבה פטרי בהו משום שאין דרכם העיון נראה דלק"מ דודאי רישא דמתני' לא איירי
להניח שם ואפשר לומר דטעות סופר נפל בספרי' אלא בתוך שלו וכמ"ש התוס' לעיל בסמוך ואידך
וצריך להוסיף תיבה אחת והכי צ"ל וקשה דארנקי פלוגת' דתוך של חבירו לא מיפרש' אלא מדיוקא
בגדיש נמי פעמים דמניחין וכו' ור"ל דבא להקשו' דא"ל לר"י דחייב בתוך של חבירו אפי' בשדה
לדברי הרא"ש שתירץ להך קושיא דמאי שנא ומעתה אין סברא דמודים דסיפא אתוך של חבירו
מדינר זהב דלעיל משום דפעמים שאומר כן וכו'
א"כ בארנקי בגדיש נמי למה פטרי רבנן הא פעמים קאי שלא הוזכרה במשנה ודוק.
נמי שמניחין מפני הגנבי' וא"כ הדרן קושיין )בני יוסף(
לדוכתין זה"ל בכוונת הר"ן ונכון הוא דבהרא"ש
שלפנינו לא נמצאו סיום דברים אלו שכתב וארנקי דף סב ע"א
וכו' ודוק. תוס' ד"ה שאינו משלם וכו' ובסמוך מדמי להו
וכו' .פי' ורישא דומיא דסיפא ,אך קשה הא רישא
)בני שמואל( דרישא דהגדיש והטמין משמע מדברי התוס' לקמן
שם ד"ה חמסן יהיב דמי וכו' והמקשה דקא דמיירי במדליק בתוך של חבירו וי"ל.
פריך נימא מגו דחשיד וכו' לא הביא דברי רב )מעיני הישועה(
הונא אלא משום דפריך והא קא עבר על לאו דלא שם ד"ה עשו וכו' אבל אם המוסר עצמו אינו
תחמוד .קשיא לי דהא התם סתמא דגמרא הוא יודע כמה ,ישבע נמסר וכו' .קשה הרי כיון
דמקשה קושית אלא הא דאמר רב הונא משביעין שהמוסר מודה שהפסידו אלא שאינו יודע כמה ,הוה
אותו שבועה שאינה ברשותו נימא מגו דחשיד ליה מודה מקצת ועל השאר אינו יודע דקיימא לן
אממונא וכו' ,ובתר הכי רב אחא מדפתי הוא דהוה ליה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם,
דמקשה והא קעבר על לאו דלא תחמוד וכו' .ואם כן וכשנגדו נוטל בלא שבועה .עיין סימן שפ"ח במרן
איך שייך לומר מה שאמרו התוספות ,דהמקשה
דקא פריך נימא מגו דחשיד אממונא וכו' לא הביא סעיף ז' ובש"ך ס"ק ל"א וס"ק ל"ו עי"ש.
דברי רב הונא אלא משום דמקשה והא קעבר בלאו )ברית יעקב – כת"י(
דלא תחמוד .ונראה לי לתרץ דכונת התוספות לומר,
שם ד"ה מי מנחי אינשי וכו' ולא דמי נמי
לארנקי בגדיש דרגילים וכו' עכ"ל .ר"ל ולא דמי
לארנקי דאמרינן לדעת רבנן דפטור ותירצו
