Page 199 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 199
Pg: 199 - 7-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
תוס' ד"ה אילמא לפני יאוש וגו' דאינו קדוש שם אותביה אביי וכו' .כ' הרשב"א ז"ל שם וז"ל
וכו' עכ"ל .כ' ה' גור אריה ז"ל וז"ל :הכי ס"ל לר"י ותמיה לי לישנא דאמור אותביה אביי לרבה דרבה
לקמן דס"ח ע"ב אך ר"ל פליג יע"ש .וא"כ יש ספוקי מספקא ליה אי מדאורייתא ומיבעיא בעי לה
להקשו' דדילמא ס"ל כר"ל וצ"ע עכ"ל .ואהמח"ר ולמאן דבעי לא מותבינן ליה ולא הול"ל אלא דת"ש
נעלם ממנו דברי התוס' במס' סוכה דף ל' ע"א בד"ה וכזה לא ידעתי בשום מקום וכו' ע"ש ואחר נשיקת
כי יקריב מכם וכו' וי"ל דהא דקאמר במרובה וכו' תחת כפות עפרו' רגליו בקידה ובהשתחויה כראוי
ואפי' מאן דפליג לא פליג אלא בבעלים אבל בגזלן דהא רבה לא בעי לה מיבעי' אלא דפשיט פשיטא
גופיה מודה דאין יכול להקדיש וכו' יע"ש .וא"כ ליה דיאוש קני וכדאמר בלישניה יאוש אמרי רבנן
בגזלן גופיה ליכא מאן דפליג ולכך מקשו שפיר דקני משמע דפשיטא דשמע מרבנן דיאוש קני בלי
ספק אלא דלא איתברר ליה האי שמועה אי מדידהו
ודו"ק. אמרי לה אי מדאורייתא נמצא דבריר ליה לרבה
)ימי אברהם( דיאוש קנה כדשמע מרבנן ועל האי שמעתא אותביה
אביי ועל מאי דאמר רבינו דהול"ל לישנא דת"ש כי
שם ד"ה דגזל משכב דחבריה כו' ועוד ק' אמרינן הכי אלא היכא דאמר תלמודא בעי ר"פ מכח
לרשב"ם כו' משמע שמטמא משכב ומושב
דלא איפשיטא ליה ומהדרינן ת"ש וכו'.
שאין שלו וכו' עכ"ל. )סוכת שלום(
וי"ל דרש"י ס"ל כסברת הרמב"ם דלא נתמעט
משכב הגזול אלא מטומאת מדרס אבל לא מטומאת שם איתביה אביי ]וכו'[ עורות של בעה"ב וכו'.
מגע כמ"ש בפכ"ד דין ז' וז"ל גזל משכב ודרס עליו כתב ה' פרחי כהונה ז"ל וז"ל ,אין להקשות לאביי
בלא נגיעה טהור וכו' וכת' מרן טעמו שלא נתמעט דהקש' תרתי דסתרי דמברייתא דקרבנו משמ"ל
משכב שאינו שלו אלא מטומאת מדרס לא מטומאת דיאוש לא קני ומההיא דעורות משמ"ל דיאוש קני
מגע וכו' ומ"מ יש לתמוה דהא מיעוטא דמשכב וכו' ומיהו אין לתרץ דבההיא דעורות היינו מדרבנן
שאינו שלו גבי נוגע כתיב עכ"ל ולא פיר' מרן מנין דהא תליא באותה פלוגתה דמשכבו ולא גזול וכמ"ש
זה לרבי' שלא נתמעט מטומאת מגע ונראה ודאי התוס' ונמצא דמדאורייתא היא עכ"ל .וק"ל כיון
דטעם הרמב"ם מכח קושיא זאת דמתני' דטהרות דהוכיח במישור דההיא דעורות היא מדאורייתא
אהך דמשכבו ולא הגזול וכן י"ל דהוא דעת רש"י וא"כ ק' ממ"נ דלקמן קאמר תלמודא אמר רבא האי
וכמ"ש ומ"ש מרן דיש לתמוה דמיעוטא גבי נוגע מלתא קשי בה רבה לרב יוסף כ"ב שנין ולא אפרקה
כתיב לא זכיתי להבין דבריו דהא קרא בזר הנוגע וכו' דמשמע דרבה הוא דהק' לר"י ותק"ל לנפשיה
במשכב הזב מיירי וצ"ע .וי"ל דקושית מרן היא על דאמר לעיל יאוש אמרי רבנן דנקני מיהו לא ידעי'
מ"ש הרמב"ם גזל משכבו ודרס עליו בלא נגיעה אי מדאוריית' אי מדרבנן וק' דהא מוכרח דאוריית'
טהור ע"כ ועל זה הוקשה לו דכיון דקרא בנוגע הוא מההיא דתליא בפלוגתא דמשכבו וכמ"ש הרב
כתיב איכא למי' דלא נתמעט משכב שאינו שלו אלא וע' בש"מ דגרס הקשו בה ורבה ור"י וכו' תימא
לענין שלא לטמא אדם וכמ"ש רש"י ז"ל שם אבל לרבה מאי קו' הא לדידיה ניחא וכו' ותי' כמ"ש ה'
הנז' דע"כ מדאוריית' יאוש קני וק' ג"כ לרבה ובזה
אה"נ דהמשכב טמא דוק. ניחא וע' להלח"א ז"ל ולדבריו צ"ע ודו"ק] .א"ה,
)אור יקרות(
עי' תוס' הרר"פ ובספר בני יוסף[.
שם ד"ה שינוי וכו' בשינוי .צ"ל כשינוי ,ותימה )ימי אברהם(
קצת אמאי לא הביאו נמי מגזל עמרא ועבדיה משכב
וצ"ל דחדא מינייהו נקטו ומה שאמרו תו' ז"ל אבל
