Page 203 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 203
Pg: 203 - 7-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לשנויי הכי ,דהא אפי' בטביחה אמרי' דלא קני, בחטא וכדפירש רש"י דלא בא למעוטי אלא שכורה
ולדידיה יש להקשות היכי פליג אב"ה כמו שהקשו לזמן ,אבל במכורה לגמרי אפילו קודם יאוש חייב
לעיל התוס' לר"ח ור"י ,וכבר העיר על זה מהרש"א משום ששנה בחטא ,וא"כ ניחא ליה לתרץ כתירוץ
יעו"ש ,והתוס' שלא הקשו שם מדר"ח אפשר דנקטי
קמא.
עיקר כתירוץ קמא דידהו דהכא ודו"ק. גם יש לתרץ דכאן לא שייך לתרץ ליה משום
)גפן פוריה( דנתייאשו הבעלים ביד הלוקח ,דהא מכירה דומיא
דטביחה בענין ומה טביחה משעת טביחה עצמה
דף סח ע"ב אינה חוזרת ,אף מכירה עצמה בעינן דומיא דידה
דהיינו משעת מכירה עצמה אינה חוזרת ,ואי אמרת
גמ' ומי קדוש והאמ' ר"י גזל ולא נתייאשו דדוקא בנתייאשו הבעלים אחר המכירה קמיירי,
הבעלי' כו' לפי שאינו ברשותו .הא דפרי' הש"ס א"כ עכ"פ בשעת המכירה עצמה לא היתה אותה
מדר"י משו' דהאי טעמ' דשלא ברשותו מקר' נפק' המכירה ראויה לקרותה אינה חוזרת כמו הטביחה
ליה מאיש כי יקד' את ביתו מה ביתו ברשותו כמו הואיל ועדיין לא נתייאשו אלא בודאי מכח ההיקש
דנפק' ליה דרש' דלעי' מה ביתו שלו אף כל שלו צ"ל דאיירי במכירה שאינה חוזרת דהיינו ע"י אותה
דפרי' ליה ר"י לר"ל והוכרח ר"ל לשנויי לר"י מכירה ולא ע"י דבר אחר דהיינו יאוש הבעלים
ומשני הוא דאמ' כצנועין ר"ל דס"ל לר"ל כצנועין
דלא ס"ל בקר' דכי יקדי' ביתו הך דרשה דמה ביתו שיהיה אח"כ וק"ל] .א"ה ,עי' גפן פוריה[
ברשותו אלא דוקא דרשה דמה ביתו שלו לחוד. )חדד ותימא(
)מר דרור( שם מכדי לאחר יאוש קיימינה .תימה אמאי לא
נימא רישא קודם יאוש ומציעתא אחר יאוש
שם ומי קדוש ,והא"ר יוחנן וכו' .ואי קשיא גברא ומשו"ה רישא שני אינו משלם אלא קרן משום דלא
אגברא קא רמי יש לו' דכיון דעל כרחין לאו ר"י
גופיה פריך לה אלא סתמא דש"ס הוא דפריך לה אהנו מעשיו דראשון.
כדמוכח לישנא דוהאמר ר"י וכו' וא"כ נימא דאר"י )סוכת שלום(
גופיה פריך דקבלה מניה לדריש לקיש ולא פריך
ליה עלה מסברא דנפשיה אלמא דאיהו נמי מודה אי תוס' ד"ה מה טביחה וכו' א"נ אהנו מעשיו וכו'.
אקדישוה בעלים קדוש ולא פליג אריש לקיש אלא הנה לפ"ז צ"ל דמאי דאמר הש"ס לעיל מי איכא
בהכי דר"י מוקי לה בהקדישה גנב ור"ל מוקי לה למ"ד שינוי מעשה לא קני היינו בר מר"א כי היכי
בהקדישה בעלים ,ולהכי פריך ומי קדוש לר' יוחנן דצ"ל בר מרב חסדא דלעיל ואיכא דאמרי דשינוי
אינו קונה והכונה מי איכא היינו חד מהני אמוראי
כשהקדישוה בעלים ודוק. כמ"ש רש"י לעיל דף ס"ו ע"ב ,ומיהו לפי מ"ש
התוס' לעיל דף ס"ה ע"ב ד"ה הם ולא שינוייהם
)גפן פוריה( דרב חסדא ור' יוחנן לא אמרו שינוי אינו קונה אלא
בחוזר לברייתו יעו"ש לא קשה מידי מההיא דרב
שם ומי קדוש והאמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו חסדא ,דרב חסדא איירי בשינוי החוזר והך דהכא
הבעלים וכו' .הא דפריך מר' יוחנן גברא אגברא שינוי שאינו חוזר הוא כיון שטבחה אי אפשר
מפני דסתמא דמתניתין אין הגונב אחר הגנב משלם לחיות ,וכן ההיא דלעיל נמי דדף ס"ו ע"ב דגזל
עמרא ועבדיה משכב הוא שינוי שאינו חוזר ,ובהכי
תשלומי כפל מסייעתו כדאיתא בגמרא לקמן. מודה רב חסדא ,אכן לר' אלעזר ודאי דלא מצינן
