Page 206 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 206
Pg: 206 - 7-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שלא היה מועיל חילול הצנועים כלל כיון שהוי כרם רבעי ולעולם הם משונים בסימניהם ואז ידעי'
במחובר ,ועם זאת ההצעה הקשו התוס' הקושיא דזה אסור באכילה וזה אסור בהנאה סוף דבר לא
וז"ש "ונר' דטעמא משום דילפינן וכו'" ,אמנם לפי זכיתי להבין דבריו .אבל ארוחנא מדי לתי' מאי
מה שתרצו דלא הוי מדינא דלא ילפי קדש ממעשר דהוה ק' לי כיון דת"ק קאי אפי' בשאר שני שבוע
אלא משום דאין דמיו ידועין שאין בקיאי' בשומא ועשו חכמים תקון לגזלנים ולעוברים ושבים א"כ
בעודו במחובר לא קשה גבי צנועי' כלל ,דכיון הו"ל לתקן דגם לכרם רבעי בחרסית כמו ערלה
דטעמא דמחובר לא הוי אלא משום דאין דמיו וממילא יחשבו כולם שהם ערלה ואפי' אחר פדיון
ידועים אינהו משום תקנה עבידי הכי שלא יכשלו אסור וא"כ למעוטי בתפלה שפ"ד ואפי' כרם רבעי
הבריות באסור חמור כזה ,וכך פי' רבי' שמשון ז"ל ע"י פדיון לא יאכלו כי יחשבו שהם ערלה ממה
בפי' המשניות של מעשר שני פ"ה על מתני' דכיצד דיתקנו לכרם בקזוזות דיש התיר לאיסורו ולפי
פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי ג' וכו' ,ע"ש. דבריו א"ש דה"ט דאין סימן לערלה ניכר איסור
הנאה כי אם אחר דיש לכרם סי' משונה באופן אחר
)כ"י ד( ואזי מטעם השינוי ניכר דבערלה איסור הנאה דבסי'
)אוצר שיטות( אחד לא יורה כי אם איסור אכילה ויבוא להתיר
איסור הנאה ועוברים על לא תגזול ואיסור הנאה
דף סט ע"ב ולכך שינו בסימניהו דבערלה לא יעברו כלל כיון
גמ' לאו אמר ר"מ מעשר ממון גבוה וכו' .מכאן דאסורה באכילה ובהנאה מאי עבדי בה ודו"ק.
ק' עמ"ש רש"י ז"ל בפ' חלק דף קי"ב אהא דאמר )ימי אברהם(
ר"ח מחלוקת בירוש' אבל בגבולין לד"ה עיסת
מע"ב פטורה ופירש"י לחד לישנא דבגבולין לכ"ע שם ד"ה מה חרסית וכו' תימא לר"י וכו' .ואין
ממון גבוה ע"ש ובשמעתין לענין פדיה איירי לומר דאקרי עפר והוי דומיא דזהב ואפר דאע"ג
דבגבולין הוא ודוקא לר"מ קאמר ועיין להתוס' דלא מגדלי צמחים מכסין בהם מהאי טעמא דודאי
בקדושין דף נ"ג ע"ב ע"ש ושו"ר להשע"ה ז"ל בה' לא עדיף מעפר המדבר דאמרי' התם דשוחק דינר
אישות שעמד בזה ע"ש מ"ש ועיין במקובצת ואינו מכסה בעפר ,וכבר תמה הר"ן ז"ל שם אמאי
אין מכסים בו דהא ודאי עפר איקרי ,והב"י בי"ד
במציעא דף צ' ע"א ע"ש. סי' כ"ח יישב תמיהתו יעו"ש .ומיהו במה שתירץ
)משמרות כהונה( שם הב"י על עפר המדבר יש להשיב גם על
רש"י ד"ה ור"י וכו' ואי קשיא וכו' שמא יבקע החרסית אף אם נאמר דלא מגדלי כלל ודוק.
וכו' ,עכ"ל .הא דלא כתב דיש לחלק בין תולה )גפן פוריה(
בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים כדמחלק בגמ'
בפ"ג דגיטין ע"ש נראה כמ"ש התוס' שם בד"ה ר"י שם ד"ה אימא כל המתלקט ,משמע דחל פדיון
שהק' לס"ד דל"ל לר"י ברירה א"כ אחין שחלקו וכו' .איכא למידק דהיאך משנו עם ה"וי"ל וכו'" מה
לקוחות הם ור"י אית ליה קנין פירות לאו כקנין שהקשו דהיאך פודין במחובר ,דהא אפי' שנפרש
הגוף וא"כ ל"מ דמייתי בכורים אלא חד בר חד וכו' טעמא במחובר משום דאין דמיו ידועים אכתי קשה
ותי' דר' יוחנן הוא דס"ל דאי לקוחות אין מחזירין היאך היו יכולים הצנועים לחלל במחובר כיון שאין
ור"י ס"ל דטעמא דר"י משום שמא יבקע הנוד ע"ש דמיו ידועים .וי"ל דבשלמא אי הוה אמרינן דגזרת
והכא אליבא דרבי יוחנן קיימינן ואליביה ע"כ הכתוב היתה דאין מועיל חלול במחובר אפילו דמיו
ידועים משום דילפי' קדש קדש ממעשר הוה קשה
