Page 208 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 208
Pg: 208 - 7-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
וכו' דאיהו אמר אבא מארי וכו' וא"כ ק' היכי קאמ' התוס' לראיה משמע מינה דבג' וו' צריך חלול אבל
אבא חלפתא ומזכירו בשמו ושי"ל דתנא דבריית' בז' לא צריך חלול ע"כ תורף דבריו ולי נראה דאין
הוא דמפרש שמו דחלפתא הוא ור"י כי קאמר אבא צריך להגיה כלום דההוא דירושלמי קאי אליבא
התם עכ"ל .ואני ההדיוט ק"ל מדכתי' בריש מלכים דב"ש דס"ל דנטע רבעי אין לו חומש ואין לו ביעור
ב' ודברי הימים ב' בדברי שלמה הע"ה עם עבדיו קאמר עלה בירושלמי דב"ש לא קאמרי אלא
דוד אבי כמה זמני וממ"ש בפסחים דקי"ב שאמר בשביעית וכן הוא בהדיא בירושלמי הביאו ר"ש
ר"ש יוחאי אבא ובגיטין די"ד מי כאן ינאי אבא הרי בפ"ז מפיאה משנה ו' ובהכי ניחא דהא לעיל אייתינן
דקראו לאביהם בשמם ולא שייך תי' ועל כן נלע"ד משנה דמעשר ב' דתני בה בד"א דהצנועין מניחין
בקידושין שאמ' חכם משנה שם אביו היינו כשדורש המעות ומחללין בשביעית ועוד תנן במעשר שני
ברבים וכפי' רש"י שם ומייתי ראיה כי הא דמר ]פ"ה מ"ה[ ובשביעית פודהו בשוויו והתם קאי
בר"א שהיה דורש ברבים אמנם אם הוא מדבר עם אנטע רבעי ע"ש לכן נ"ל דא"צ להגיה כלום ואה"ן
אדם א' או ב' יכול לקרותו בשמו ועמ"ש בחי' דהתוס' ה"מ למנקט ג' ושישית כדכתבו בברכות
וקדושין אלא הכא נקטו ז' דלב"ש אין צריך חלול
מציעא דכ"ב ע"ב ובארץ יהודה דף ט"ז ע"ש. מה שאין כן בג' וו' דלב"ש נמי צריך חלול משום
)אדמת יהודה( דסוף סוף שייך ביה מעשרות ואפי' בלא קרא
דחלולים הוה ידעינן דצריך חלול וכדכתב ר"ש
רש"י ד"ה משום דר' יוחנן וכו' הילכך אם אבד דלב"ש לפי הירושלמי דרשינן ליה שאומר עליו
יכול לחזור ולתבוע וכו' ,הנה הב"י בסי' קכ"ג תמה חלל ע"ש לכן ניחא להו הכא למנקט ז' ואל תקשה
על דברי רש"י דאמאי יכול לחזור ולתבוע והא לא א"כ תוס' דברכות וקדושין אמאי נקטו ג' וו' דלק"מ
גרע משליח שעשאו בעדים ע"ש ,ונלע"ד לומר דלב"ה לא ניחא האי סברא דסוף סוף איכא
דס"ל לרש"י דגרע וגרע דהכא לא נתכוון לעשותו מעשרות ותוס' דשמעתין נקטו ז' על צד הטוב ודוק
שליח אלא בהרשאה וכיון שההרשאה בטלה גם
השליחות בטל שאילו היה חפץ בשליחות לא היה ועיין בהריטב"א דקדושין.
)זרע יצחק(
כותב לו הרשאה וק"ל.
)גפן פוריה( דף ע ע"א
תוס' ד"ה כסתם יחידאה לא אמר .מה שהקשו מתני' גנב ומכר בשבת .כתב הרע"ב ז"ל דמתני
הפוס') ,בד"ה בסתם( ]עיין[ במה שהוכחתי בספרי בדלא אתרו ביה ולכאורה הוא היפך שיטת הש"ס
הון עשיר בעירובין דיש הפרש בין כשאומר וכמ"ש הרב הגדול מוהרד"ף ז"ל בס' שושנים לדוד
מתניתין ר"פ לכשאומר מתני' כר"פ אפשר ומ"ש בע"ד בחי' למכילתין דע"א ע"א אמ"ש בש"ס
שיתיישבו קושיותיו. אמרי נהי דקטלא וכו' בס"ד.
)אדרת אליהו( )מכתב לחזקיהו(
שם בא"ד ועי"ל דה"ק וכו' אבל השתא וכו' גמ' אר"י כשהלך אבא חלפתא אצל ריב"ן וכו'.
לעשות וכו' .עכ"ל .דבריהם בזה אינם מובנים ראיתי לה' קהלת יעקב בח' מ"ל לשון חכמים אות
דאיך התיישב להם בזה לישנא דרבינא דקאמר אי סי' ק"ט וז"ל אבא חלפתא אביו של ר"י וכ"כ רש"י
לאו דאמר ר"י צנועין ורבי דוסא וכו' דלפי דבריהם בבכורות דף כ"ו וכו' וק"ל מהא דאמר' בקידושין
הול"ל אי לאו דאמר ר"י צנועין ורבי דוסא וגם בני דף ל"א ע"א ת"ר חכם משנה שם אביו ושם רבו
הישיבה לא תירצו תירוץ אחר ועוד דמנא לי' דלא
