Page 212 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 212
Pg: 212 - 7-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
איצטריך א"כ לא ליכתוב לא קדש ולא לכם .אך מחשבת השליח הא אינו מכוין לע"א ואינו מקבלה
אה"נ מצד קרא דלא תאכל צריך לכם וסגי את"ד עליו באלה ואי משום כוונת המשלח זה עובד וזה
מחשב לא אמרי' כדאיתא בחולין דף ל"ח ע"ב ע"ש.
ז"ל עש"ב. )משמרות כהונה(
)גור אריה(
שם ד"ה מה קדש אסור וכו' וא"ת לא ליכתוב
שם ד"ה אלא למ"ד דרבנן וכו' אלא דלא ניחא לא קדש ולא לכם וידענא דאסירי מלא תאכל כל
ליה למימר דפליגי בשליח וכו' .הטעם דמאי תועבה עכ"ל .וכ"כ בכתובות עי"ע .תמהני מאי
איריא שבת וע"ז לישמועינן אפי' בשחט בהיתר קושיא דאי מלא תאכל וכו' הו"א דאסור אפי'
שחיטה ראויה וק"ל ,והנה הרי"ף והרא"ש כתבו בהנאה כדאמרי' בחולין ד' קי"ד מנין לבב"ח
במתני' מוקימנא לה בטובח ע"י אחר והוא פלא, שאסור באכילה ובהנאה דכתיב לא תאכל וכדרבי
דהא כולה סוגיא מוכחא דכר"מ מוקי לה ואהך אבהו כ"מ שנאמר לא תאכל אחד איסור אכילה
ברייתא דר"מ הוא דמשני בר מינה מההיא תדע דאי ואחד איסור הנאה במשמע ע"ש להכי איצטריך
אמתני' קאי אכתי קשה אי על ידי אחר אפילו בשבת לכם והכי הו"ל להקשות דלא ליכתוב קדש אלא
נמי ובר מן דין הא פריך במסקנא דמילתא ומי מצית לכם למשרי הנאה ואיסור אכילה נפיק מלא תאכל
מוקמת למתני' כר"מ ,ובדוחק אפשר לו' דמשמע וכו' .ושו"ר שכן הק' התוס' בחולין ד' קט"ו ד"ה
להו דכיון דמפיק הש"ס דרבנן דר"מ היינו ר"ש היא קדש והניחו בתימה ע"ש .אך קושייתם דהכא
ומשום דס"ל כר"י הסנדלר א"כ תו לא צריכנא לא יכולתי להולמה אם לא שנאמר שכונתם להק'
לדחוקי נפשין ולאוקומי מתני' כר"מ לחוד דמצינא אליבא דחזקיה דס"ל בפסחים ד' כ"א דלא תאכל
לאוקומי אפילו כר"ש ובשוחט ע"י אחר והיינו אכילה דווקא משמע ולא בהנאה ע"ש .ואינו נח לי
טעמא דלא תני שבת משום דהויא שחיטה שאינה דאין בקושיא זו הכרח וי"ל דחזקיה לית ליה הא
ראויה ומרויחינן השתא דבכולה מתני' מודה ר"ש דרב אשי דדריש כל תועבה למרוחקין וכו' כבשר
ולא דחקינן לשנויי מכלל דמודה בטבח ומכר בחלב ומעשה שבת אי נמי אית ליה כמ"ד מעשה
לרפואה ולכלבים .וראיתי מי שדחק לפרש הסוגיא שבת דרבנן ועוד דאם זו כונתם איך לא הזכירו
כרבנן ודקא פריך ומי מצית וכו' הכוונה היא ולמאי מחזקיה בדבריהם .עוד היה אפשר לומר שכיוונו
דס"ד דמתני' ר"מ מי מצית וכו' והוא דוחק עצום. בזה בקושייתם דחולין הנזכרת והכי קמקשו לא
)גפן פוריה( ליכתוב לא קדש ולא לכם וידעי' איסור אכילה מלא
תאכל וא"ת דהו"א דאסור בהנאה ליכתוב לכם
שם בא"ד וי"ל דע"כ לא בעי למימר דלאו דווקא אך העיקר חסר מדבריהם ואולי דכיונו להק'
דאורייתא אלא לת"ק דבפ' כיסוי הדם כו' .וקשה אף אליבא דחזקיה ולכן כתבו דבריהם בקיצור
דמאי הכרח מייתו התוספות דלר"ש לא אפשר דאתו כפשטן אליבא דחזקיה ואם לר"א תסתיים
משום דאיהו ס"ל דהוי דאורייתא והא ר"י גופיה קושייתם דלא ליכתוב לכם וכמ"ש בחולין .עתה
ס"ל דהוי דאורייתא וכמ"ש התוספות שם ד"ה ראיתי בספר זרע אברהם ז"ל בחידושיו לחולין ד'
לימא קסבר כו' ופי' התוספו' דכוונ' המקשה לומר קט"ו שהביא דבריהם דהכא והקשה כמ"ש וע"ש
א"ת הכי תקשי מדר"י מדידיה אדידיה וא"כ אימא שהגיה דבריהם .וקשה איך נפל טעות בשני
דהכי נמי פריך וא"ת הכי דר"י הכי ס"ל קשיא נמי המקומות הכא ובכתובות .גם אחר כך ראיתי להרב
מר"ש מדידיה אדידיה דבעלמא ס"ל לר"ש דחולין דברי ריבות ז"ל שהעיר בדברי התוס' הללו בחי'
לכתובות וכתב כעין מש"ל דר"ל דאי מצד קדש
בעזרה הוי דאורייתא.
)פרחי כהונה(
