Page 216 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 216
Pg: 216 - 7-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם ד"ה אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך אביי בכל תלמו' לבר בההיא דיע"ל קג"ם וכמ"ש
כו' ולפי זה הוה מצי למימר דאיכא בינייהו כו'. הב"י סי' ל"ח וכן פסקו הרמב"ם והרא"ש והטור.
ק' דא"כ לפי סברת המקשה דרבא ס"ל כרב חסדא )פרחי כהונה(
ובהוכחשו שני עדים למפרע נפסלים תרי כיתי
עדים בין הראשונים בין השנים מספק ואינם רש"י ד"ה בטלה כל העדות וכו' ואהכי לא
נאמנים להוציא ללישנא דחידוש היכי קאמר בגמרא מחייבו אלא אעמנו הייתם שסתרו גופה של
לקמן דאם הוזם על הטביחה ולא הוזם על הגניבה עדות .ויש לתמוה היאך תיסק אדעתין למימר
דעל הטביחה דאיתזום איתזום ועל הגניבה נאמנים דמחייבי משום ההיא הכחשה והרי אם הוכחשה לאו
ומשלם כפל על פיהם והא בהוכחשו אינם נאמנים משום דלאו קושטא קאמרי אלא משום דאם אין
להוציא וכבר תירצנו לעיל. גניבה אין טביחה ואין מכירה .וצ"ע.
)פרחי כהונה( )חי' מהריב"ל(
שם ד"ה מכאן וכו' .איכא לדיוקי בדבריהם הנז' תוס' ד"ה דאי ס"ד וכו' .וק' ממ"ש התוס' עצמ'
אי שטר זה עדיין ביד הלוקח אמאי חיישינן והיכי בחולין די"ג ד"ה תקרובת וכו' וצ"ע .נ"ב כבר ישבו
חיישינן ומי הביאו אצל המזימים ובכגון דא אפי' קו' זו הרב משאת משה חיו"ד דל"ה ע"ג והר' שע"ה
אם לא נראה אלא אחר הזמה אמאי לא יהיה כשר ה' אישו' דט"ו ע"ב והר' למודי ה' ד"מ )ע"ג( ]ע"א[
למפרע ואי איכא למפסליה לא נפסליה אלא מכאן
ולהבא משום דלא חיישינן שימצא ביד המזימין דמי עש"ב.
יוציא אותו מיד הלוקח מאמתחותיו והנה יש ספרים )כפי אהרן(
שכתוב בהם המוזמים ולפי גירסא זו מה להם
להמוזמים ולצרה זו וכי ניחא להו שיפסלו אותם שם בא"ד לאכיל' אתקש וכו' .עכ"ל .מק' ע"ז
ומיהו זה שרואה חובה לעצמו ומה להם לעשות מגמ' דר"פ כ"ש ]פסחים כ"ב[ דפריך ואימא כמים
ערמה ולהקדימו ועוד מי הביאו לידם הרי הוא ביד הנשפכין לע"ז ואי איתא דמדאורייתא שריא בהנאה
הלוקח אלא נראה דהכי פי' דברי' דהאי שטר נאבד מאי פריך ועיין להשע"ה ז"ל בה' אישות ע"ש
מיד הלוקח ולזה אמר שאם נראה ונמצא קודם הזמה וראיתי בס' יד יהודה למהר"י אשכנזי ז"ל בליקוטיו
בזה לא חיישינן לאיערומי ובהא קאמר רבא מכאן לפסחים שתי' דהכי פריך ואימא כמים הנשפכין
ולהבא הוא נפסל אבל אם נראה ונמצא אחר הזמה לע"ז דאסורין שלא כדרך אכילתו כמ"ש התוס' שם
בהא אמרינן הואיל וכל כוונת המזימין לחיובי דף כ"ו בד"ה שאני ע"ש וליתא דהא תקרובת ע"ז
למוזמין בהא אמרינן אם לא נמצא ונראה אלא אחר דשריא בהנאה הוא משום דכתיב ויאכלו כמ"ש
הזמה בהא מודה רבא דנפסל למפרע דשמא הקדימו התוס' ומה"ט שרי שלא כדרך אכילתו דאכילה
המזימין זמנו והאי פירושא א"ש לגירסת המזימים כתיבה ביה דכן הוא היכא דכתיב אכילה כמבואר
שמצאוהו והקדימו זמנו או אפשר שלא היה שטר בגמ' בפ' כ"ש ודוקא בעצי אשרה הוא דכ' התוס'
מעולם אלא דהוזמו בע"פ בהא קאמר רבא מכאן דאסור .גם מ"ש לתי' דקושית הגמ' היא שיהא תופס
ולהבא הוא נפסל הואיל ולא נראה שטר כלל אבל דמים בע"א ע"ש ליתא דאי שרי בהנאה ודאי דאינו
אם נמצא שטר אחר הזמה בהא מודה רבא דלמפרע תופס דמיו ויין דתופס דמיו הוא מדרבנן .גם אין
הוא נפסל שמא כתבו אותו המוזמים כדי שלא לתרץ דקושית הגמ' שיאסר בכל שהו כע"א דכיון
יפסלו למפרע שאין אדם רואה בחובת עצמו והאי דכתיב בלשון אכילה בכזית משמע ודוקא בע"א
גופה דכתיב לא ידבק הוא דאסור בכלשהו.
)משמרות כהונה(
