Page 217 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 217
Pg: 217 - 7-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הכא לא יהיו פסולים למפרע ואמאי התם יהיו פירושא אתיא כגיר' המזומים ועדיין יש לדייק בהאי
פסולים למפרע ועוד דהתם גבי הכחשה אמרינן לישנא ודוק.
בעדות דאבהתא כעדות אחרת היא ונראים דבריהם
קרובים ומגיעים למ"ש הרשב"א ז"ל בב"ב על )סוכת שלום(
דל"א הובא בש"מ לר"ב ז"ל וז"ל וי"ל דגניב'
וטביחה כשני עדיות הם דעל גניבה לא משלם אלא דף עג ע"א
כפל ועל טביחה משלם ד' וה' והילכך אע"ג דאיתזום
על עדות טביחה לא איתזום על עדות גניבה אבל גמ' אלא לאו בב' עדויות וכו' וקמיפלגי אי
הכא עדות אבות ועדות אכילה הכל כעדות אחת דמי למפרע אי מכאן ולהבא וכו' .וא"ת א"כ דבהכי
דהכל להעיד דשלו הוא וכדמפרש רבא גופיה פליגי בבת אחת בזא"ז נמי הוו להו לאפלוגי ובגוונא
בהדיא בסמוך וכדאמרינן ורבא אמר לך ע"כ לא דרישא דמילתייהו דרבנן כגון שהעידו על הטביחה
אמר רב הונא אלא על עדות אחרת אבל לאותה וחזרו והעידו על הגניבה והוזמו על הטביחה תחי'
עדות לא כלו' דהכל עדות אחת היא ועדות א"א למפרע פטורין על הטביחה דס"ס כי הדרי
מתזמי אגניבה איגלאי מילתא וכו' וא"א מכאן
שנתבטלה מקצתה בטלה כולה וכו' ע"ש. ולהבא חייבין על הטביחה מיהו הא ודאי ל"ק
)סוכת שלום( ליפלגו בהוזמו על הגניבה וחזרו והזמו על הטביחה
דבהא נוכל לומר שמא אף אותו שסבר מכאן ולהבא
רש"י ד"ה איתזמו להו כו' איפסלו להו אגניבה שמא סבר הכחשה לאו תחי' הזמה היא מיהו הא
משום פסול עדות .ע"כ .הקו' היא גלויה דהכא קשיא כנ"ל י"ל אנה"נ ומילתא אגב אורחייהו קמ"ל
משמע מרש"י כיון דתוך כדי דיבור כדיבור אי
אמרי' למפריע הוא נפסל משעת עדו' נפסל אפי' תוך כדי דיבור כדיבור דמי וק"ל.
אמאי דלא איתזום ולעי' כ' בד"ה והילכתא כו' אע"ג )קול מבש"ר(
דהוזמו אגניבה אפ"ה לא נפסלו אטביחה אפי' אי
אמרי' למפרע הוא נפסל כיון דתוך כדי דיבור שם דרבנן סברי מכאן ולהבא הוא נפסל וכו'.
כדיבור דמי וגם הח"ה הרגיש בזה ותירץ דהאי
נפסלו דהכא לאו פסולי עדות אלא הך הזמה נעשה נמצא דרבא דס"ל כרבנן דאפי' תכ"ד לא נפסל
הכחשה לגניבה ובטלה כל העדות כיון דתוך כדי למפרע אלא מכאן ולהבא עיין סנהדרין פ' ז"ב דכ"ז
דיבור כדיבור דמי וכדמוכח מהתוס' עכ"ל או יש תו' ד"ה רבא האריכו להקשות ותי' וי"ל כיון
לחלק כשהוזם אטביחה תחילה לכשהוזם אגינבה שאותם שתי עידיות בקרקע אחת הוי כעדות אחת
כדמפליג התם אבל הכא אעפ"י שהוחזקו שקרנים
תחילה. על הטביחה על הגניבה לא הוחזקו ע"כ ויש להבין
)מר דרור( דבריהם ז"ל דמשמע מינייהו ז"ל דמכיון דשני
כיתות מעידים בדבר אחד משו"ה מוכחשים הם
שם בא"ד פסול עדות עכ"ל .מהרש"א ז"ל הקשה ונפסלים למפרע אבל הכא מאחר שהמוזמים הם
מדאמרי' לעיל דאפילו הוזמו על הגניבה חייבין על מעידים על שני דברים משו"ה במה שהוזמו עליה
עדות דטביחה ומכירה וכתב הוא ז"ל דה"ל כמו דוקא הם מוזמים ולא על דבר השני ואפי' הם הם
עדות מוכחשת עיין שם ולא ידעתי איך יתיישב זה המעידים על הגניבה והטביחה לא פסלינן להו
לדעת רש"י דלית ליה לפי המסקנא דלעיל הכחשה למפרע על הגניבה אלא אהיכא דאיתזמו איתזמו
תחלת הזמה וע"כ צ"ל לדעת רש"י כיון שהעידו ואהיכא דלא איתזמו לא איתזמו ויש להבין דמה אם
בבת אחת אף על פי שנפסל קצת מן העדות קודם יהיה עדותן של ב' דברים מה לי על דבר א' ואמאי
