Page 215 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 215
Pg: 215 - 7-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
)מעיני הישועה( והיה צריך ישוב הדעת הרבה הוה צריך לאכול בשר
כדי לישובי דעתיה ,יען כי הוא הוה חתנא דבי
דף עב ע"ב נשיאה בת ריש גלותא והוה מוכרח לסעוד עמו
ולפנוקי נפשיה ,וא"כ היא גרמה לו לסעוד בבשר
מתני' גנב על פי שנים כו' משלמי' הכל .פי' רש"י מדי יום יום ,וא"כ בההוא יומא דהיה שרוי בתענית
ובגמר' מוקי לה כשהוזמו תחילה על הטביח' כו' ולא אכל בשר דין גרמה לו שלא דקדק ,לא כן מי
הקשה הרב מהריב"ל דאמאי פירשה רש"י למתני' שאפשר לו להנהיג עצמו שלא לאכול בשר צריך
כאביי דלית הלכתא כוותיה דס"ל דהכחשה לאו להנהיג עצמו בכך ,והגם שיהיה מורה הוראות,
תחילת הזמה ולהכי הוכרח תלמודא לאוקומיה עכ"ז הואיל והנהיג עצמו שלא לאכול בשר דעתו
מתני' אליביה כשהוזמו תחילה על הטביחה ואמאי מיושבת עליו לעולם ,לא כן מי שדרכו לאכול בשר
לא מוקי לה כרבא דהלכתא כותיה דס"ל דהכחשה ויום אחד לא אכל לא מיתבא דעתיה ,ואתי שפיר,
תחילת הזמה ומיירי מתני' אף כשהוזמו תחילה על
הגנבה והכי משמע פשטא דמתני' וכדאמרי' לקמן ההי"ב ודו"ק.
דף ע"ד אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא )חדד ותימא(
גנב על פי ב' כו' מאי לאו כו' והוזמו על הגניבה כו'
וחזרו והוזמו על הטביחה כו' ע"כ ולזה י"ל דרש"י שם בא"ד שרוי בתענית היה .וצ"ע דהרי ת"ח
אתא לפרושי מתני' ולתרוצי לה אליבא דאביי אסור לישב בתענית ונקרא חוטא כיון שממעט
משום דמתני' קשיתיה דכיון דאיהו סבר דהכחשה במלאכת שמים עי' תענית דף יא ואת"ל דהיה
לאו תחלת הזמה ואם כן במתני' אמאי משלמים הכל תענית ציבור א"כ מה חידש בזה הוא .ובודאי
אבל לרבא לא קשה מידי ואתיא מרווחת וכדמשמע שנחלש שהרי לא ענה לו טוב א"כ ודאי נכלל בזה.
פשטא דמתניתין א"כ לא איצטריך שום פירוש .ותו ועי' מג"א סי' תקעא שפסק דכשיש לו עוונות
דלישנא דמתני' אחד מן האחרונים זומם בטלה כל ידועים שרי .וע"ע בשל"ה בשם ספר חרדים בשם
העידות שאם אין גניבה אין טביחה כו' וא"כ קשה
אמאי משלמים הכל וכמו שהקשו התוספות לקמן כת"י האר"י ז"ל ,שלא יתענה אפי' בזה וצ"ע.
ד"ה והוזמו על הגניבה כו' יע"ש ותירצו משום )דודאים בשדה(
דהכחשה תחילת הזמה והכא תירץ רש"י דאפי'
תימא דאין ראוי להם לשלם כיון דנתבטל עדותם שם ד"ה דאי ישנה לשחיטה וכו' אע"ג דליכא
מ"מ לא קשיא מידי דמוקי לה כשהוזמו תחילה על למי' דמחייב אההוא פורתא כדאפרש בסמוך
הטביחה כו' .ואולם מצאתי להרב הנ"י שכתב על עכ"ל .עיין בחולין ד' מ' א' בסימן א' אסרה אשחוטי
לשון רש"י וז"ל מדפירש הכי שמעינן דס"ל חוץ לא לחייב דמחתך בעפר הוא ע"כ אלמא דלא
דהכחשה לאו תחילת הזמה ומשו"ה לא מוקמי' מחייב בההוא פורתא דאי מחייב מאי פריך והא ג'
דאיתזום אגניבה תחילה דהאי הויא תחילת הזמה חטאות בבת אחת חיילי בההוא סי' אלא ע"כ דלא
אע"ג דכי אתזום עידי גניבה עידי טביחה נמי
איתכחוש מ"מ משלמי שלומי ע"כ הרי דס"ל מחייב בסי' א' וכדברי התוס' דקמן וק"ל.
לרש"י דהלכה כאביי בהא דהכחשה לאו תחילת )גור אריה(
הזמה ולפי דבריו צ"ע כיון דקי"ל הלכה כרבא לגבי
שם ד"ה קמחייב וכולי ותימה וכו' אין תחלת
השחיטה וכו' .עכ"ל .צ"ע דמה בכך אם השחיטה
אינה שחיטה הא השתא קיימינן אליבא דמ"ד
שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה והרי השחיטה
מתחלה פסולה ומה ניתוסף עלה פיסול עוד.
