Page 214 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 214

‫‪Pg: 214 - 7-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫שם בא"ד פלוגתא היא במסכת קידושין כו'‬            ‫כדמוכחי לה מפ' השוחט אין נראה מהתם אלא‬
‫עכ"ל‪ .‬וז"ל עצמות יוסף שם דף נ"ח ויש לדקדק‬       ‫דשחיטה דמיא דמעשה והוא מדאמר התם כיון‬
‫דהא לא מצינו פלוגתא לפי המסקנא בזה כלל ודוחק‬    ‫ששחט בה סימן אחד אסרה וקאמר סבר לה כי הא‬
‫לומר דפריך לפי סברת המקשה ומה מאד מתקו לי‬
‫דברי התוס' דדברי רש"י צ"ע עכ"ל וגם כן כתב‬                       ‫דאמר עולא א"ר יוחנן וכו' ע"ש‪.‬‬
‫רש"י בפ' כ"ש ]כב‪ [.‬כמו שפירש כאן והיה לו‬        ‫)סוכת שלום(‬
‫לפרש דבפ' האומר בנזיר הוא דאיתא דאיכא מ"ד‬
                                                ‫שם ד"ה וסבר לה כר"ש כו' וי"ל דאיכא נמי‬
                  ‫דרבנן עיין בנזיר דף כ"ט ע"א‪.‬‬  ‫סברא למימר איפכא דע"כ לא מיחייב ר"מ כו'‪,‬‬
‫)זרע יצחק(‬                                      ‫עכ"ל‪ .‬הרב בעל ש"ך בסימן שפ"ו הקשה על זה‬
                                                ‫וז"ל דא"כ היכי קאמר בפרק הגוזל דף צ"ח ע"ב‬
‫תוס' ד"ה דלא אכלי בשרא דתורא‪ ,‬שרוי‬              ‫גבי השורף שטרותיו של חברו וכו' באנו למחלוקת‬
‫בתענית היה ע"כ‪ .‬אמרתי בחפזי לכוון דברי‬          ‫ר"ש ורבנן הו"ל לומר נמי איפכא דע"כ לא פליגי‬
‫התוספות אלו עם פירש"י‪ ,‬דרש"י כוונתו דפירש‬       ‫רבנן אלא בקדשים או לענין תשלומי כפל אבל‬
‫לא דקדקתי טעמו של דבר‪ ,‬כוונתו היא לומר‬          ‫בשטר שראוי לגבות בו לכל העולם מודו רבנן‬
‫דהואיל ולא אכל בשרא זה גרם לו שלא דקדקתי‬        ‫דחייב לשלם כו' עכ"ל כמו שיע"ש ולא הבנתי‬
‫בטעמו של דבר‪ ,‬יען כי על ידי אכילת הבשר יש‬       ‫קושיתו דאי אמרי התוס' הכי היינו לר"מ דדאין‬
‫ישוב הדעת‪ ,‬ועל זה יבואו על נכון דברי התוספות‬    ‫דינא דגרמי היה מקום לחלק בין שטרות לשאר‬
‫דהוקשה להם דהואיל ומשום דלא אכל בשרא דין‬        ‫דברים מהטעם שכתבו אבל לרבנן דלא ס"ל‬
‫גרמא לו שלא דקדק בטעמו של דבר‪ ,‬על זה קשה‬        ‫דדיינינן דינא דגרמי ולא ס"ל דגורם לממון כממון‬
‫מי הרשהו שלא לאכול בשר ולטעות‪ ,‬הואיל ורב‬        ‫דמי מהיכא תיתי לומר דיודו רבנן בשורף דחייב‬
‫נחמן יתיב מר ברישא ומאן דבעי למיבעי מיניה‬       ‫ובזה מתורץ מה שהקשה עוד שם על דבריהם‬
‫בעי‪ ,‬א"כ היה מוטל עליו לאכול בשר לדעת מה‬
‫להשיב‪ ,‬על זה תירצו דשרוי בתענית הוה‪ ,‬זהו כוונת‬                             ‫כמשיע"ש וצ"ע דוק‪.‬‬
‫התוספות‪ .‬אך קשה לי דלפי זה מגמרא זו לפי פירוש‬   ‫)אור יקרות(‬
‫זה משמע דר"נ דרכו היה לאכול בשר מדי יום יום‪,‬‬
‫ובאמת היאך רב נחמן היה מנהגו כך הרי מצינו‬                      ‫דף עב ע"א‬
‫שכתב רבינו האר"י ז"ל שמדרך חסידות הוא‬
‫להתנהג שלא לאכול בשר כי אם בלילה‪ ,‬ואסמכיה‬       ‫גמ' סיפא לא קרינא ביה וכו'‪ .‬עמ"ש ה' פנים‬
‫אקרא דכתיב ]שמות טז‪ ,‬יב[ בערב תאכלו בשר‬         ‫מאירות דלפ"ז אם אחד מהשותפים גנב פטור וכו'‬
‫ובבוקר תשבעו לחם‪ ,‬והיאך ר"נ היה אוכל בשר‬        ‫ע"ש והוא תימא דהם הם דברי הבריתא לקמן דע"ח‬
‫ביום‪ .‬דדוחק לומר דמעשה זה היה בלילה והואיל‬
‫ולא אכל בשרא בלילה לא דקדק‪ ,‬ויסתייע לזה ממה‬                                          ‫ע"ב ע"ש‪.‬‬
‫שאמר התלמוד והא דלא אמרי לך באורתא וכו'‬         ‫)ויאמר שמואל(‬
‫דאורתא הוא בלילה‪ .‬זה דוחק‪ ,‬חדא דעיקר קביעת‬
‫תלמוד תורה בבית המדרש הוא ביום‪ ,‬וג"כ אי‬         ‫רש"י ד"ה חולין שנשחטו בעזרה וכו' קדושין‬
‫אמרת בלילה היאך יוצדק פירוש התוספות שכתבו‬       ‫וכו' עכ"ל‪ .‬צ"ע אי כוונת רש"י אההיא סוגיא דסוף‬
‫שרוי בתענית הוה‪ ,‬סתם לילות לא הוי בהו תענית‪.‬‬    ‫האיש מקדש דמשמע התם בהדיא דלכ"ע סברי‬
‫אלא נראה דר"נ ]דוקא[ הואיל והוה ראש ישיבה‬
                                                                               ‫דאורייתא יע"ש‪.‬‬
                                                ‫)בני שמואל(‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219