Page 218 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 218
Pg: 218 - 7-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בסיפא דברייתא דפריך דמי כוליה לרב בעי לשלומי הזמה חייב כיון דהוזם קצת העדות שני ליה לרש"י
הא ודאי דמי עין לרב הוא דמשלם כיון דהעבד בין פסול עדות בין הכחשה.
תפוס בעצמו. )מעיני הישועה(
)משמרות כהונה(
דף עג ע"ב
תוס' ד"ה כדי שאילת תלמיד לרב תימא דרב
אחא וכו' דלרבנן לית להו כלל כדי דבור וכו'. גמ' דהכחשה תחלת הזמה היא וכו' .ורש"י שכתב
דליכא למימר דלרב אחא סבר כסברוה דלעיל לכ"ע לעיל דף ע"ג ע"ב במתני' בד"ה בטלה כל העדות
תוך כדי דבור כדיבור דמי וקמיפלגי בלמפרע וכו' שהרי בטלה עדותן כבר והוכחשו וכו' ע"ש
ולהבא ולר' יוסי דוקא מחליקינן בין דבור קטן טעם זה ליתיה אלא לאביי דפליג הכא אדרבא ואין
לדיבור גדול מההיא דתמורה ולרבנן אין חילוק זה תימא שכן דרכו של רש"י ז"ל .אבל אני תמה על
ואתי כרבנן דאין סברא לומר כן מאחר דקיי"ל הרב רבי' עובדיה שם שהעתיק כלשון רש"י ממש
כאביי דלמפרע הוא נפסל צריכין לומר דלאו תנאי ע"ש שאיך תפס כאביי ולא כרבא כיון דנחית לדינא
היא א"נ מכח בר פלוגתא דר"י בתמורה דלית ליה וע"ש מ"ש עליו הרב תי"ט ותימא עליו שלא
תוך כדי דיבור ע"כ דלרבנן דר' יוסי נמי בגניבה נתעורר בזה וצ"ע .והרב כ"מ בפ' כ"א מה' עדות
הביא לשון רש"י וכתב עליו ומוכרח הוא ורבי' לא
וטביחה הכי ס"ל. חשש לפ' לסבה שכתבתי ולכאורה דבריו תמוהים
)קול מבש"ר( כיון שהרמב"ם פסק דהכחשה תחלת הזמה א"כ איך
כתב על דברי רש"י ומוכרח הוא ורבי' לא חש
שם ד"ה כי לית ליה לר' יוסי וכו' וי"ל דסבר לה לפרש וכבר תמה עליו הרב ל"מ ויש ליישב בדוחק
כברייתא דמי שאמר הריני נזיר ושמע חברו וכו' דלא נתכוון הכ"מ כי אם על מ"ש רש"י וכ"ש אם
וכן הלכתא הריני נזיר ושמע חברו וכו' וכן הוזמו שנים הראשונים וכו' אלא בזמן שלא הוזם
הלכתא וכו' ואפי' בכדי וכו' דמכות וכו' .הק' אלא א' וכו' דהוקשה לו למה לא גילה זה רבינו
המ"ל בהלכות מעה"ק בפ' ט"ו ה' א' וז"ל ,והנה מה ותירץ לסבה שכתבתי שרבינו נקט לשון המשנה
שתי' התוס' לקו' זו לא הבנתי דבריהם דמה שהביאו
מסוגיא דנזיר ונדרים אין ראיה משם אלא דתוך כדי לבד ודו"ק.
דבור כדבור דמי ודלא כרבנן דר' יוסי אך מה )בני יוסף(
שתמהו מנ"ל דהוי כדי שאלת תלמיד לרב דהוי דלא
כמאן לא ידעתי היאך העלו מזור לקו' זו והדבר שם דמי כוליה עבד לרב בעי לשלומי וכו'.
צריך תלמוד עכ"ל .וכ' ה' בני שמואל עדאוי ז"ל המש"ל ז"ל בפ' כ"א מה' עדות תמה ע"ד הריטב"א
וז"ל ,ותמיה אני לתמיהתו שהרי בהך ברייתא דנזיר ז"ל דגם בממון בעי כאשר זמם ולא כאשר עשה
גרסי' שם בהדיא האומר אני נזיר ושמע חבירו מדתניא עדים שהעידו הפיל את שנו והוזמו משלמין
ושהא כדי דבור ואמר ואני וכו' וכמה כדי דבור כדי דמי עבד לרב ואמאי והא עבד תפוס בעצמו ומיד
שאלת שלום תלמיד לרב ואין לדחוק ולו' ליישב יצא לחירות והו"ל כאשר עשה .והרב תומים סימן
דעתו דס"ל הא דאמרי' וכמה כדי דבור כדי שאלת ל"ח תי' דאתיא כמ"ד צריך ג"ש אבל הוק"ל ממה
שלום תלמיד לרב לאו סיומא דברייתא ,דמנא ליה דפריך הגמ' דמי כוליה עבד בעי לשלומי ומאי פריך
הא כדי להק' על התוס' וכו' עכ"ל .וכ"כ ה' שמן הא ברייתא כמ"ד צריך ג"ש וא"כ הו"ל כאשר עשה
המור שו"ת יו"ד סי' ב' דף ג' ע"ג ד"ה וראיתי ותי' דעיקר קושית הגמ' אמאי משלם לעבד הא
אדרבא מהראוי לשלם לרב ע"ש ואכתי ק' לקמן
