Page 223 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 223

‫‪Pg: 223 - 7-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫תוס' ד"ה אמ' רבא קפחתינהו וכו' ועוד דאין‬       ‫עצמו מכלום אפי' הודה בב"ד אם אח"ך באו עדים‬
‫דרך התלמוד וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬ק"ק דלמה לא הקשו גם‬       ‫חייב מיהו רש"י לא הסכים בזה ע"ע ודוק היטב‪.‬‬
‫כן לפירוש רש"י מהך קושיא דאין דרך התלמוד‬
‫וי"ל דה"ה דהו"מ לאקשויי לפירש"י כן אלא‬         ‫)קול מבש"ר(‬
‫מעיקרא הקשה קושיא שהרשב"א הכריח עליה‬
‫לעשות גירסא אחרת והדר הקשה אף לפירש"י‪.‬‬                         ‫שם אמר רב אשי מתני' דייקא‪.‬‬
‫ועוד י"ל דלא מקשו אלא להרשב"א משום‬             ‫יש להקשות לשמואל דס"ל מודה בקנס ואח"כ באו‬
‫דלהרשב"א פירש דקפחתינהו היינו לשון ניצוח‬       ‫עדים חייב בכל ענין אפילו באומר גנבתי וטבחתי‬
‫שנצחתי את רב המנונא משמע שרב המנונא חזר‬        ‫וכו'‪ ,‬א"כ תיקשי משנתינו למה אמרה גנב ע"פ‬
‫והודה לדבריו וא"כ קשה איך קאמר הגמרא אח"כ‬      ‫שנים הול"ל גנב על פי עצמו וכו'‪ .‬וי"ל דלשמואל‬
‫אתמר וכו' אבל לפרש"י שכתב צערת' את בני לא‬      ‫מימר אמר בודאי דמשנתינו לא שני לה בין אומר‬
‫הודה לו דאפשר דרב המנונא שמע מרב דהכי‬          ‫גנב על פי עצמו בין גנב על פי שנים דאפילו בגונב‬
                                               ‫על פי עצמו ואח"כ באו עדים ]חייב[‪ ,‬אלא דתנא‬
  ‫כוונתו אבל רב הונא לא שמע וזה נ"ל יותר נכון‬  ‫דמתני' חשש שמא אם יאמר גנב על פי עצמו שמא‬
‫)בני שמואל(‬                                    ‫יטעה הטועה ויאמר דגנב על פי עצמו ואח"כ באו‬
                                               ‫עדים פטור ]הואיל ויש סברא לומר כן הואיל וחייב‬
               ‫דף עה ע"ב‬                       ‫עצמו בקרן מיהת[‪ ,‬ואדרבא רישא דומיא דסיפא‬
                                               ‫דכמו אם באו עדים אחר שהודה פטור כן נמי נימא‬
‫גמ' דהודאה דגניבה מחמת עדים הוא דקמודה‬         ‫דאם בא עד אחר לא מצטרף ופטור‪ ,‬לכך אמר גנב‬
‫כו'‪ .‬ק' אי איתא דאין כונתו להודות אלא מחמת‬     ‫על פי שנים דאזי ודאי לא אתא אלא לומר סיפא‬
‫העדי' הא אית ליה סהדי שמיזים אותם עדים וכיון‬   ‫דומיא דרישא‪ ,‬דמה רישא אם בא עד אחר מצטרפין‬
‫שכן ל"ל להודות אלא ע"כ מדמודה ש"מ דהודאה‬       ‫הוא הדין סיפא מצטרפין ]הואיל ולא בא לחייב‬
                                               ‫עצמו בשום דבר פשוט דהכי היא הסברא[‪ ,‬ולא‬
   ‫גמורה היא ולא מחמ' העדים וי"ל בדוחק ודוק‪.‬‬   ‫אתא אלא ללמד דעד אחד מצטרף מכח מאי דמדמינן‬
                                               ‫סיפא לרישא‪ ,‬אבל לעולם אפילו בגנב על פי עצמו‬
‫)מר דרור(‬                                      ‫חייב ולא נקט זה אלא כדי שלא תטעה‪ ,‬אבל לרב‬
                                               ‫ממה נפשך פשוט דתנא דמתני' ס"ל דגנב על פי‬
‫רש"י ד"ה הודאה וכו' ומאי דמחייב בקרן וכפל‬      ‫שנים דלא הודה בקרן ואח"כ באו עדים חייב מכח‬
‫וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬מ"ש קרן ל"ד דקרן מחייב בהודאתו‬
‫והרב מש"ל ז"ל בפ"ב מה' גניבה כ' דכיון דהודה‬                   ‫דוקייא כמו שאמר רב אשי ודו"ק‪.‬‬
‫ע"י בעתותא דעדים גם בקרן לא מחייב בהודאתו‬      ‫)חדד ותימא(‬
‫ולקמן דמחייבו רבנן בקרן אעפ"י דעדות שאי אתה‬
‫יכול להזימה משום דבממון לא בעי' עדות שאי אתה‬   ‫רש"י ד"ה שהרי פטר עצמו מכלום כלומ' אין‬
‫יכול להזימה ומחייב בעדות האחרונים ע"ש ותמהני‬   ‫זה הודאה שהרי אינו בא להשיב כלום בהודאתו‬
‫דבגמ' בסמוך פריך מדקא מודה דגנב קרן בעי‬        ‫דיודע הוא דמודה בקנס פטור הילכך לפטור‬
‫לשלומי וכו' מוכח דקרן מחייב בהודאתו ואין צריך‬  ‫עצמו נתכוון‪ .‬ע"כ‪ .‬קש' א"כ לא קו"מ מדלא‬
                                               ‫קמשני ליה רב הונא לרב חסד' דשאני ר"ג דפוטר‬
                             ‫לעדות האחרונים‪.‬‬   ‫עצמו מכלום הוה דלא דמי כלל דר"ג לא הית' כונתו‬
                                               ‫לפטור עצמו שהרי אדרב' הוה שמח שמחה גדולה‪.‬‬
                                               ‫)מר דרור(‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228