Page 224 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 224
Pg: 224 - 7-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
)משמרות כהונה( )משמרות כהונה(
תוס' ד"ה בריתא דתניא וכו' .עיין למוהרש"א ז"ל שם בא"ד דאם אבדו חייב באחריותן וכו' עכ"ל.
בסוף מסכת שבועות על דברי התוס' שם ד"ה ראה הק' ה' משמרות כהונה ז"ל וז"ל ,וק"ל דמדברי 7
עדים וכו' וכה"ג משני וכו' ע"ש שנתק' בדבריהם רש"י במעילה די"ט ע"א מתבאר דלר"ש אפי'
דהתם ,וקודם ראותי דבריו ז"ל פי' דבריהם דהא קדשים שחייב באחריותן מכי אתא ההקדש לעזרה
דמשני במכילתין בב"ק היינו אבריתא מדקתני הכא נפטר מאחריותן יע"ש .והכא דהקדש הוא ע"כ
והא מדתני סיפא ראב"ש וכו' אלמא דלא קאי דטבחו בעזרה וכבר נפטר מאחריותן ושפיר פטור
אמתני' ואח"כ ראיתי בס' מגדנות נתן הי"ו בחי' אטביחה ואמאי הוצרך לכל זה עכ"ל .ולי נר' לתי'
לשבועות שכ"כ משם חכם אחד ז"ל ואיהו דידיה דהוצרך רש"י ז"ל לכל זה משום דק"ל דאי מהאי
אמר לדחות דבריו ולקיים תמיהת רש"א ז"ל דהכא טעמא פטור אטביחה דכיון דהביאו לעזרה יצא
ממתני' פריך דאי מבריתא תשובתה בצדה דראב"ש מרשותו ולאו דמרה קא טבח דנהי דעל הטביחה
פליג ושמואל כוותיה אך מקשה מהתם מתני' ואפ"ה פטור משום דלאו דמרה קא טבח מ"מ הדק"ל לחייב
משני אנא ס"ל כראב"ש ולא כהתם מתני' וכו' על ההקדש מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו להקדש
עכת"ד .ותמהתי מדבריו דאטו טצדקי נבקש דהא דפטרי' ליה על ההקדש הוא משום דכיון דחייב
להתמיה דברי רבותינו בעלי התוס' ואף אם נניח באחריותן ולא הוי מכירה שעדיין הוא ברשותו,
כסברתו דאי מבריתא פריך תשובתה בצדה דס"ל אבל השתא משעה שהכניסו לעזרה יצא מרשותו
כראב"ש וכו' מ"מ מייתי הבריתא וסמיך אסתמא ונכנס לרשות ההקדש וא"כ היא בעצמה המכירה
דמתני' דכוותה וטעמא דאייתי בריתא משום דסמיך והו"ל להתחייב על ההקדש ולכך פירש"י ז"ל ומיהו
לאקשויי מסיפא דידה כדקתני מדתני סיפא וכו' את לענין טביחה פטור משום דיצא מרשותו ולאו דמרה
זה היה כתוב לפני זה כמה ואח"כ אנהירנהו לעיינין קא טבח ואי תימא דאפי' מ"מ יתחייב על ההקדש
מן שמיא וראיתי שהם דברי התוס' אשר לפנינו דהוי כמכירה ולכך קאמר דאף דברשות גנב קיימא
דאם וכו' אבדו חייב באחריותן להקדש חל עליה כאשר דברתי ותכל תלונות המג"ן וק"ל.
)גור אריה( מיהא שם הקדש וא"כ אפי' שעדין ברשותו חל עליו
שם הקדש וא"כ אפי' הכניסו לעזרה ויצא מרשותו
מ"מ שם הקדש עליו ועדין הוא ברשותו וא"כ דף עו ע"א
בשעת הטביחה לאו דמרה קא טבח דשם הקדש חל
רש"י ד"ה ר"ש היא וכו' דאם אבדו חייב מעיקרא אפי' שיצא מרשותו מ"מ שם הקדש חל
באחריותן וכו' .עכ"ל .ק"ל דמדברי רש"י במעילה עליו מעיקרא כנ"ל ודו"ק.
)ימי אברהם(
דף י"ט ע"א מתבאר דלר"ש אפילו בקדשים שחייב
באחריותן מכי אתא ההקדש לעזרה נפטר
מאחריותן ע"ש והכא דהקדש הוא ע"כ דטבחו שם ד"ה אמרי נהי כו' אפי' הפרישו לשם נדר
בעזרה וכבר נפטר מאחריותו ושפיר מתחייב המוטל עליו נפק מרשות מריה קמא כו' ע"כ.
אטביחה ואמאי הוצרך רש"י לכל זה ולקמן בגמ' לכאורה קשה דהיאך מרשות מריה קמא וקנייה
גבי מילתא דר"ש ל"ק דהתם הקדישו הבעלים ההקדש ולא מחייב אטבי' אם הפרישו לשם נדר
והביאו הגנב לעזרה ולא הבעלי' ולהכי לא נפטרו המוטל עליו והלא כתב רש"י לעיל דלא קנייה
הבעלים מאחריות בהבאת הגנב אבל כאן בדברי ההקדש אלא ביאוש ושינוי רשות וא"כ הכא אע"ג
דאיכא יאוש כיון דליכא שינוי רשות דהא חייב
רש"י ז"ל ק'.
