Page 222 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 222
Pg: 222 - 7-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לך אליבא דרבנן דאמר מודה בקנס ואח"כ באו דף עה ע"א
עדים פטור והשתא צריך להבין מאי קמ"ל אי בקנס
דבהודאתו מחייב בקרן דהיינו במשביע לעדים גמ' איתיביה רב לשמואל ראה עדים ממשמשים
שיעידו שגנב פ' וע"ז קמ"ל דאפשר דיודע הגנב ובאים וכו' .יש לדקדק למה רב לא הקשה לשמואל
ביני ביני ופטור הא לא אפשר דא"כ מאי נ"מ אי מאותה ברייתא דלעיל דקתני אין בדבריך כלום
משביע עידי קנס פטורין הא מ"מ חייבין קרבן על שכבר הודית ,שמראה באצבע דמודה בקנס פטור.
כפירתם מפני הקרן וכו' יעש"ב ולא ידענא מאי וי"ל על פי דרכינו הקודם דרב מידע ידע דשמואל
קושיא ובאמת פלא בעיני דלעולם דבעיית הש"ס היפך מאותה ברייתא ,וטעמו הוא דניחא ליה
כהאי גוונא בקנס דבהודאתו מחייב עצמו בקרן בברייתא שאמרה מודה בקנס חייב ,משום דפשטא
ובעיית הש"ס הוא מי אמרינן דפטורין דהא אי בעו דמתני' מורה כן דמסתמא כוונתה לדמות סיפא
מודו בקנס והוו מחייבין עצמם בקרן וא"כ השתא לרישא דמצטרפין כר' יהושע בן קרחה ,וע"ז בא רב
העדים לא הפסידוהו מידי דכיון דבלא"ה אפי' יודו להקשות לו ולומר הרי אדרבא מתני' אחרת מורה
בקנס ויהיו פטורין אפ"ה קרן חייבין או"ד העדים דמודה בקנס פטור ,וא"כ מוכרח אתה לומר דגם
מחייבין כיון דהפסידוהו תשלומי כפל וברור מתני' )דגובה( ]דטו"מ[ ע"פ עד אחד כוונתה לדמות
אדרבא רישא לסיפא ולומר דמודה בקנס פטור,
ופשוט. ולזה השיבו לבסוף אנא דאמרי כרבי אלעזר ברבי
)זרעו של אברהם( שמעון המוזכר במשנה ,וא"כ גם אותה משנה
יכולים לומר שהיא אליבא דר"א בר"ש כדי לדמות
שם דהא ר"ג פוטר עצמו מכלום הוה וכו' ולא סיפא לרישא הואיל והלכה כר' יהושע בן קרחה ,גם
קא משני ליה וכו' .וק' דהא אי הוה משני ליה הכי זה על דרך הפלפול .ולפי הפשט פשוט דהוה יכול
אם כן במאי פליגא הך ברייתא דקתני אין לו עדים להקשות לו מאותה ברייתא אלא דהקשה לו
עם הך ברייתא דשכבר הודית ודוחק לומר דהך
ברייתא דשכבר הודית ס' דר"ג לאו פוטר עצמו ממתניתין.
מכלום דשמא ר"ג סימא לו עינו והפיל לו שינו )חדד ותימא(
והודה בכל ר"ג ואז לא הוי פוטר עצמו דיצטרך
לשלם דמי שינו דזה לא נזכר בש"ס ואפשר דהש"ס שם כגון שחזרו עדים לאחוריהם .יש להקשות
לא איכפת ליה בהכי דכיון דמתני' וברייתא דייקא דלפ"ז דלא באו עדים לב"ד אלא חזרו ,א"כ למה
כוותיה דרב המנונא א"כ הך ברייתא עכ"פ דאין לו נקט אמר גנבתי ולא טבחתי וכו' הא השתא אין כאן
עדים ניחא דפוטר עצמו מכלום והך דשכבר הודית רבותא כמ"ש רש"י ד"ה אבל לא טבחתי וכו' ,וא"כ
לא דייקא שפיר ויותר יוצדק תירוץ זה לדברי התו' הול"ל ראה עדים שממשמשים ובאים ואמר גנבתי
שפירשו שבוחי משבח ליה שידע לחלק דלדידיה וטבחתי וכו' ,דהא כל כוונת המשנה לא באה אלא
לק"מ מדר"ג ונצח לרב הונא שלא ידע לחלק בכך לומר דמודה מחמת ביעתותא פטור ,ויש לתרץ
וכ"ה בשיטה .וכבר היה מקום אתי לפרש מ"ש
הש"ס ולא משני ליה וכו' הוא על דרך ולא קא משני וק"ל.
ליה מידי כלומר שאומר רבא שאם איתא לחילוק )חדד ותימא(
זה דרב המנונא דפוטר עצמו מכלום ואח"ך באו
עדים חייב א"כ לפ"ז לא משני מידי רב הונא לעיל שם שהרי פטר עצמו מכלום .ה' שיו"ט סי' ס' הק'
דר"ג שלא בב"ד הוה דמשמע הא אי הוה בב"ד דא"כ מה קא מבעיא לן בפ' שבועת העדות דל"ג
אעפ"י שאח"ך באו עדים פטור והלא בכה"ג דפוטר משביע עדי קנס מהו אליבא דר"א ל"ת לך כי תבעי
