Page 227 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 227
Pg: 227 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ר"י לא אמר כר"ל היינו רב דימי אליבא דר"י אבל דט"ס נפל בדבריהם) .א"ה גי' התוס' מוכרחת היא
לרבין ניחא בלא"ה דנוכל לומר דל"ל כל העומד דגירסתי' א"א להעמידה כאשר יראה המעיין וכן נר'
ליפדות וא"כ מאי דקאמר נמי אלא ר"ל מ"ט לא
אמר כר"י היינו כרבין ונימא משום דל"ל כל העומד מתוס' שם ע"ש(.
הא ודאי ל"ק דר"י גופיה הוא דאמר בחולין פרת )בני יוסף(
חטאת אינה משנה ע"ש. שם בא"ד מדפריך כיון דכל העומד לישרף וכו'.
)משמרות כהונה( כתב מהרש"א לכאורה אין כאן הוכחה דאימ' לרבנן
דפליגי אר"ש פריך הכי וכו' ע"ש נראה דכוונתו
שם אלא אי אמרת רבנן ליערבינהו וליתנינהו כו' דרבנן דפליגי אר"ש וס"ל דפרה אינה מטמאה
קשיא .יש לתרץ דתנא נקט כלאים בשה שהרי טומאת אוכלים אלא מאליה מטמאה אוכלים
בשור לא משכחת לה דשור ושה אי אתה יכול מטעמא דסופה לטמא טומאה חמורה פריך התם והא
להוציא כלאים מביניהם וכדלקמן ,אלא על כרחך כל העומד לישרף דלרבנן )לא( נפסלה היא
בשה איירי דהיינו בבא מן התיש ומן הרחל ,והילכך דמטמאה טומאת אוכלים אבל לא נהירא לי דרבנן
נקט בהווה טבחה דהא לטביחה קאי דלאו בר לא בעו אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים א"כ
מלאכה הוא ,וטריפה נקט בשור ובהא נמי תנא בלא טעמ' דשעת הכושר מטמא ור"ש משום דס"ל
בהווה דכיון דטריפה הוא מסתמא לא טבח ליה דבעינן אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא
דבעי טעמ' דשעת הכושר ועיין במנחות ובעיקר
לכלבים אלא מוכרו למלאכה לרידייא. קושייתו נ"ל דא"א לומר דלרבנן פריך דהתם איתא
)למנצח לדוד( בהדיא מדאמר ר"ש כל העומד ליזרק כזרוק דמי
ה"נ כל העומד לישרף כשרוף דמי הרי לך דלרבנן
שם וכל או לרבות הוא והתניא וכו' .יש לעורר דלא ס"ל כזרוק דמי ה"ה דלא אמרינן כשרוף דמי
דמתוך הבנת הפשט נראה דאי היה למעט הוה ניחא,
ודו"ק.
ואינו ,דלמאי אצטריך ,וצ"ע. )זרע יצחק(
)לחם אבירים( דף עז ע"ב
תוס' ד"ה אומר היה וכו' וא"כ מנ"ל לר"ל גמ' אלא ר"ל מ"ט לא אמר כר"י וכו' .ק"ק נימא
דר"ש פליג וכו' .עכ"ל .לכאורה יש לדקדק מאי ר"ל דלא אמר כר"י משום דס"ל כלוי במנחות דף
מקשים לר"ל הא לולי הא דספ"ק דשבועות דמוכח ק"ב דדוקא כל העומד ליפדות הוא דס"ל לר"ש
מינה דס"ל לר"ש אפי' מדרבנן מדברי ר"ל אין כפדוי אבל כל העומד ליזרק לאו כזרוק ולפמ"ש
להוכיח כל וא"כ מאי קושיא על ר"ל .ואפשר דס"ל התוס' לעיל בד"ה והלא וכו' דאם נזרק א"צ לכל
לתוס' דמדייק בשבועות דהך משנה לא אתי כר"ש העומד ניח' שפיר דפריך אמאי לא אמ' בשחט
מדאמר ר"ש פרה נפדית וכו' ואמר ר"ל וכו' פרה תמימי' שלא לשם בעלים כרבין אבל לרש"י לעיל
נפדית ע"ג מערכתה ומאי דייק הא איכא למימר דאפי' בכה"ג בעי' כל העומד כמו שנראה ממ"ש
דלא אמר ר"ל אלא מדאורייתא אלא משמע דקים בד"ה תהי ע"ש ק' אבל אין להק' למ"ש התוספות
ליה לתלמודא דדברי ר"ל אפילו מדרבנן ולכן הק' לעיל בד"ה כל לחד תי' דרבי אושעיה ל"ל אפילו
לר"ל מנ"ל וכו' .ואחר שעיינתי ראיתי למהרש"א כל העומד ליפדות ע"ש א"כ מאי דקאמר בשלמא
שכתב אין זה מדוקדק ע"ש .ובמ"ש א"צ לזה הדוחק
ודו"ק.
