Page 230 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 230
Pg: 230 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם הדר פשטה גנב פטר נפשיה וכו' .הרב מש"ל דאך דכתב גבי בכור והשתא דכתב או אחריתי
ז"ל בפט"ו מה' מעה"ק הוכיח מכאן לגזל אתרוג למעט נדמה ומ"ה כתבו התוס' דאי לא הוה כתוב
דמצי פטר נפשיה באתרוג פחות ממנו ע"ש ועיין מה מיעוטא דנדמה גבי בכור אלא רבוי' דאך ה"א דאתי
שכתבתי בזה בי"ד סי' קכ"ז ועיין להרב נחפה בכסף לרבוי' דומה במקצת דלא נימא דנדמה דמיעוט
רחמנא גבי קדשים הוה אפילו שאינו נדמה גמור זה
ז"ל סימן ע"ש.
)משמרות כהונה( נראה לתרץ זאת הקושיא.
)חי' מהרש"ך(
שם בעי ר' ירמיה מכרה חוץ מל' יום וכו' .הנה
הרמב"ם בפ"ה מה' גניבה כתב וז"ל ,גנב ומכרו שם בא"ד דאי לא כתיב אלא בקדשים הוה ילפי'
לאחר שלא תהיה קנויה לו אלא לאחר ל' יום ,ובתוך בכור וכו' אפי' יש בו מקצת סימנים וכו' עכ"ל.
ל' יום הוכר הגנב אינו משלם ד' וה' עכ"ל ,וכתב הק' מהריב"ל דהא אי לא הוה כתיב מיעוטא בבכור
עליו ה"ה שהיתה גירסתו כההיא דלעיל פרט להקנה לא הוה ממעטי' בקדשים אלא נדמה שאין דומה
לו לאחר ל' יום יעו"ש ,ולכאורה נראה דא"כ הוא דמאי דאמרי' דממעטי' אפילו דומה היינו משום
היינו הך דהכא דחוץ מל' יום נמי אינו קנוי לו אלא דכתיב מיעוטא בבכור וילפי' מג"ש וע"כ מיעוט
לאחר ל' יום ,אך נראה לדקדק מדלא נקט מכרו דקדשים אתי למעט אפי' נדמה דדומה וכדכתבו
לאחר ל' יום דהכא איירי שמכרו מעתה מכירה התוס' אבל אי לא כתיב מיעוט בבכור לא ממעטי'
חלוטה לחלבה ולגיזותיה וולדות ולא שייר גביה בקדשים אלא נדמה הדומה ע"כ תורף קו' ונ"ל
אלא מלאכתה דתוך ל' יום כמו שמבואר בדברי דל"ק כלל משום דאי לא כתיב בבכור לא מיעוט
רש"י ולהכי מיבעיא לן ,אבל התם איירי בשלא ולא ריבוי מהיכא מיתי לחלק בין דומה במקצת
הקנה לו כלום מעתה ואין הלוקח זוכה בה עד לאחר לשאין דומה כלל וכן משמע בבכורו' דכשחלק בין
ל' יום ,דהשתא לאו מידי זבין וק"ל .ודע שהרא"ש דומה לשאינו דומה הק' מהנ"מ ותרץ אמר רב
ז"ל כתב בהני בעיי דסלקי בתיקו שאפי' תפס יהודא אמר קרא אך בכור שור וכו' משמע דאי לאו
מוציאין מידו ופשוט הוא ,וטעמו הוא כמ"ש עצמו קרא לא היינו מחלקים ביניהם וא"כ שפיר כתבו
לעיל בפ' כיצד הרגל דף י"ט דבמידי דהוי ספיקא דאי לא כתיב אלא בקדשים הוה ילפי' בכור אפילו
דדינא לאו מהניא ליה תפיסה ,ופליאה ממני דעת יש בו מקצת סימנים אבל לעיל נקט לפי האמ' דכתב
הרב"י שכתב עליו בסי' ש"ן וז"ל ,ולא נתן טעם רחמנא אצל בכור רבוי ומיעוט ודו"ק וא"צ לפנים.
לדבריו ,ואפשר שטעמו כמ"ש בהשגות וכו' וכתב )בני יוסף(
ה"ה ביאור דבריו הוא שהקנס אין אדם זוכה בו עד
שעת העמדה בדין עכ"ל ,והרב עצמו הביא לשון דף עח ע"ב
הרא"ש בכמה דוכתי ולמה חתר שם להשיב עוד. גמ' בעי רבא הרי עלי עולה וכו' פטר עצמו .מכאן
)גפן פוריה( הביא ראיה מוהר"מ מינץ סי' קי"ג דמזיק אתרוג
חבירו אי מצי פטר נפשיה באתרוג אחר כשר ועיין
שם בעי רב פפא גנבה קטעה וכו' .הא דלא פשט להתנ' בס' מש"ל פי"ו מהל' מעה"ק ונחפה בכסף
בעייתו זאת מהברייתא דקתני הגונב הקטעת וכו', סי' יו"ד וי"א וי"ב ועיין פת"ע ועיין בסה"ק מועד
דמשמע דוקא גנבה קטועה ומכרה דמתקיים בה כל לכ"ח סי' כ"ג אות ז"ל בדיני אתרוג מה שרשמתי
מה שגנב מכר הוא דחייב ,אבל גנבה וקטעה דלא
נתקיים כל מה שגנב מכר פטור ,דאי לא תימא הכי בזה בס"ד.
)עיני כל חי(
