Page 231 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 231
Pg: 231 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דף עט ע"א הו"ל להשמיענו שם דאפילו גנב שלימה וקטעה
ומכר דלא נתקיים כל מה שגנב מכר חייב מכל שכן
תוס' ד"ה גנב וכו' אבל בקדשי ב"ה לא בעי באופן זה .אלא די"ל דלא שנא ומאי דנקט שם
לפלוגי דסתם קדושה דשור ושה דמחיים הוי בברייתא גנב קטעת לא היתה כוונתו דהתנא אלא
מזבח וכו' עכ"ל .וק"ל דהא הכא בבריית' קתני לאשמועינן הדין דמי שגנב בהמה שאינה שלימה
סתם גנב והקדיש דמחיים ואיירי בקדשי ב"ה, אם חייב או לא דומיא דחגרת וסומא האמורים
ואח"כ ראיתי למהרש"א שהק' זה ונדחק ליישב בצדה ,אבל מכר כל מה שגנב או לא מכר לא איירי.
)חדד ותימא(
וה"ה בפ"ב מה' גניבה הק' זה וצ"ע. רש"י ד"ה גנב פטר עצמו וכו' ,ואפסידא
)בני יוסף( דהקדש מיפטר דמבית האיש וכו' .לכאורה יש
לדקדק דהאי קרא לא דרשי ליה לעיל אלא לענין
שם ד"ה נתנו לבכורת בנו כו' וא"ת ואמאי כפל וארבעה וחמשה ,אבל לענין קרן מאי שנא
מחייב כו' והא אין שליח לדבר עבירה כו' אבל הקדש מאי שנא הדיוט .אלא דכוונת רש"י לומר
ק"ק היכי יליף כו' דילמא דוקא כסבור שהוא דגנב פטור מתשלומין הואיל והבעל הבית יכול
שלו כיון דליכא יתור עכ"ל .עיין בהרב הנמק"י לצאת ידי חובתו בכבש או בעוף .ואח"כ הוקשה לו
שכתב בשם האחרונים דהקשו על שטה זו מחצר דסוף סוף יתחייב להקדש מאי דאפסידיה ,ע"ז כתב
ומההיא דיואב כו' ודבריו תמוהי' וכבר עמדו בזה דכעין זה דהיינו עולה שהוא קדשים שחייב
גאוני עולם ה"ה מהריב"ל ומהרש"ל בש' יש"ש באחריותם מבית האיש כתיב בו ,הכונה כל מי
ומוהרי"ט בראשונות סימן קי"ו ע"ש ומה שהלין שגנבו קרינן ביה וגונב מבית האיש לשלם לו כפל
עליו הרב בעל ש"ך ודחה דברי רש"ל רוב דבריו וד' וה' ,דהואיל והוא חייב באחריות קרינן ביה וגונב
אינם מובנים אצלי אך זה ראיתי בדברי מהרימ"ט מבית האיש וחייב ,א"כ נמצא כאילו מעולם לא היה
שכתב שכיון שהרמב"ם מפרש כפירוש א' של של הקדש אלא של בעלים ,וא"כ למה ישלם
רש"י שחייב ופטור קאי אשומר או אכהן תו ליכא להקדש הרי לא גנב לו כלום ,ולבעלים נמי הואיל
ראיה לדינם של תוס' יע"ש והוא תמוה דהרמב"ם ויצאו ידי נדרם כמו שכתב לכך פטור ,זהו כוונת
נמי מפרש בפ"ב של רש"י ותוס' אלא שהוא סובר רש"י פשוטה ולא כמו שראיתי להרב גור אריה
שפטור או חיוב קאי אשומר וכהן שנכנסו במקו'
הגנב אלא שאין ללמוד מדבריו הפך סב' התוס' שנתקשה בזה והניח בתימה יעו"ש.
משום דאיכא למימר דאיהו מפרש לה כשידעו
השור או הכהן שהוא גנוב וכמ"ש ה"ה שם וצריך )חדד ותימא(
לדחוק ולכוין דבריו ע"פ מ"ש דוק. שם ד"ה המעכב וכו' או כבד וכו' עכ"ל .תמהני
)אור יקרות( דניטלה הכבד טריפה הוא דהוי כדתנן בר"פ א"ט
ואמרי' שם בפ' השוחט דף ל"ב ע"ב נבילה דמטמא
שם ד"ה תיקנו משיכה בשומרי' או לא האי לא מחיים לא קתני ע"ש ועוד ק' במ"ש בס"ד מן
מבעיא ליה אי משעת משיכה כו' דאל"כ הארכובה ולמטה דאפילו למעלה מארכובה טריפה
מאימתי כו' ע"כ .ק' דאמאי לא ניחא להו בפי' דפי' דלא הוי נבילה אלא ניטלה ירך וחלל שלה כמ"ש
דהא דתקינו משיכה בשומרין לא אתא למעוטי בתחילת דבריו ועיין להש"ך בי"ד סימן ל"ב סק"ד
ולה' פלתי שם ויתיישב.
)משמרות כהונה(
