Page 234 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 234
Pg: 234 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לכך המקשה גופיה סמך על הכרח זה ולקושייא אלא שאם ירגישו בהם אח"כ אין נסוגים אחור
שלישית יש לומר דמשם אין הוכחה דנימא דשאני מהם ,דמשום הכי הם מזויינין עצמן כנגדן כדי
רועה מאחר דטעים איסורא אי שרינן ליה לגדל אתי שיראו מהם ויניחום ליטול ,ולדעתי היא היא דעת
לידי איסורא לרעות משא"כ באדם אחר דלא עשה הרמב"ם בפ"א מה' גניבה שכתב וז"ל ,איזהו גנב
שום רעיה אלא גדול בבית דווקא נימא דשרי לגדל זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים רואין כגון
לכן הוכיחו התוס' מההיא דזה בורר ודו"ק כנלע"ד. וכו' ,אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא אין זה גנב אלא
)פרדס רימונים( גזלן לפיכך לסטים מזויין שגנב אינו גנב אע"פ
שהבעלים יודעים בשעה שגנב עכ"ל .ולכאורה הוא
דף פ ע"א תמוה היאך נמשך לו מהקודם לפיכך וכו' שאדרבה
ויהי להפך שמתחילה תלה הדבר בידיעת הבעלים
גמ' ת"ר מעשה בחסיד א' וכו' .מכאן יש להוכיח ובלפיכך כתב אע"פ שהבעלים יודעים וכפי מה
שאין לבקר בעל עבירה אפי' הוא בעל עבירה שביארנו אתי שפיר ,דמה שתלה תחילה בהעלם
יחידית שהרי חזרו לאחוריהם ולא ביקרוהו ואם הבעלים היינו כשיבא הגנב לגנוב מתחילה
היה מצוה לבקרו לא היו נמנעים מעשיית המצוה, ובראשונה יהיה נשמר ומתחבא שלא ירגישו בו
איברא דיש לדחות שעשו כן להוכיחו שלא יעשה הבעלים ,ולבסוף אף אם ירגישו ועמד כנגדן גנב
הוא ולא חשיב גזלן אלא כשאינו נשמר מהבעלים
עוד כן ,והדבר צריך תלמוד.
)גפן פוריה( אף שנשמר משאר בני אדם.
)גפן פוריה(
שם ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה גונח וכו' ,עד,
שעברתי על דברי חברי .ע"כ .מ"כ בשם גאון שם ד"ה אין מגדלין וכו' דלרעות וכו' .קשה לי
שאותו חסיד הוא ר' יהודה בן בבא .ע"כ .וקשה בשטפה קמייתא דאימא לעולם לרעות וה"ה גסה
שא"כ מה דאיתא בסנהדרין דף יד ע"א שר"י בן נמי אסור והאי דנקט דקה לרבותא דסיפא דבסוריא
בבא נפטר כשהסמיך החמשה זקנים סותר מה אפילו דקה מותר כמ"ש התוס' בעצמם אחר זה דאי
דכתוב כאן שהיה גונח מליבו .ואפ"ל דגם מה ממתני' וכו' ועוד קשה לי אמאי לא הוכיחו התוס'
דאיתא כאן בשעת מיתתו אינו מפני חולי זה אלא מהאי דשאלו תלמידיו שהקשה הש"ס והתנן אין
שעשו גופו ככברה באותו מעשה שהסמיך הזקנים, מגדלין ומאי מקשה נימא דמ"ש אין מגדלין הוא
ובזה יובן שחיפש טעם למה נהרג באופן כ"כ בזוי לרעות ומ"ש מותר הוא לגדל ומדלא מתרץ הכי
וע"כ תלה הדבר באותו ענין של העז שלא מצא עוון ש"מ דבין לרעות בין לגדל אסור ועוד אמאי לא
הוכיחו מהאי דרועה שעשה תשובה וכו' אלא מוכר
אחר .ודו"ק. על יד על יד ש"מ שבכל גוונא אסור .ונלע"ד לתרץ
)דודאים בשדה( קושייא א' דמ"ש התוס' לקמן דאי ממתני' הו"א
לרבותא קמל"ן אבל לפי האמת דדוקא נקט רבא
שם א"ר ישמעאל מבעלי בתים שבגליל וכו'. דקה אבל גסה מותר לכך הקשו תוס' דאי לרעות
ר"ל שהיה עליו שם ב"ה להיות האורחין מצויין אפילו גסה נמי אסור ולקושייא שנית יש לומר דאי
אצלו ,ומאחר שהיה המקום נועד למצוה כזו מפני הוכיחו התוס' מלקמן מקושיית הש"ס מדלא משני
מה נחרב אלא משום שעבירה מכבה מצוה ,ואף וכו' נימא והש"ס גופיה מאי מקשי נימא דמ"ש
שהיה אפשר לתלות בדבר אחר כדאשכחן בההיא מתני' היינו לרעות אלא המקשה גופיה ע"ז סמך
עובדא דעולא ורב חסדא בפ' הרואה דנגזר על דמתני' ע"כ בלגדל דאי לרעות אפילו גסה אסור
