Page 238 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 238
Pg: 238 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
השדה מעכב ,לכאורה לא משני מידי דהא מעיקרא האמת שהיתה מלת למחר בגמ' למה הוצרך רש"י
הכי הוה ס"ד דמשום תקנת בני רה"ר מסלקינן ליה לומר בחול ,הרי התלמוד אמר זה בפירוש למחר
ואפ"ה דייקינן מדלא מצי בעל השדה לעכב ,ולא א"ל זיל שרקיה ,ואין להשתבש ולומר דרש"י היה
ידעתי מי דחקו לרש"י לפרש כן וסוגיא נהרא בגירסתו מלת למחר ולא בא אלא לפרש דהאמירה
כפשטה והוא דדייק מדלא שבקינן ליה ברה"ר כיון של מר זוטרא לא היתה בשבת אלא בחול היתה,
דקנה מקומו ,ומשני כיון שהיה מוטל לרוחב הדרך ופירוש הגמ' הכי כאילו אמר למחר א"ל לשמעיה
עשו להמרות תקנה ,אבל מבעל השדה לא מוכחינן זיל שרקיה ,ומלת למחר לאו מדברי מר זוטרא היא
מידי דאפשר שכך התנה יהושע ,ונלע"ד דזהו דעת אלא הגמ' אמר כן שלמחר אמר מר זוטרא לשמעיה
הרמב"ם בפ"ה מה' נ"מ שכתב וז"ל ,וכן התנה שמת הכי ,דזה לא יתכן ,דא"כ הכי הו"ל לרש"י לציין
מצוה קונה מקומו ונקבר במקום שהוא והוא שלא אמר ליה לשמעיה למחר בחול ולא הו"ל למישבק
יהא מוטל על המצר ולא בתוך תחום המדינה אבל מלת למחר ,דכל עיקרו לא בא אלא לפרשה שהיא
אם נמצא על המצר או שהיה בתוך התחום מביאו מדברי הגמ' דקא מספרת לנו דבחול צוה מר זוטרא
לתוך הקברות עכ"ל ,הנך רואה שלא הזכיר רבי' וכו' .ועוד דאם רש"י בא לומר דהאמירה היתה
כל החלוקות שהזכיר הש"ס שהם שדה בור ושדה בחול ,מנא ליה הא ,הרי יכולים לפרש דביום השבת
ניר ושדה זרע והטעם ודאי כי סובר רבי' דלא נחית צוהו שלמחר יעשה כן ,ואי רש"י מכח סברא פירש
תלמודא אלא לאשמועינן שריותא דהמוצאו שאין כן דאמירה בשבת אסור ,זה לא יתכן חדא הרי אין
לו איסור במה שמטלטל ממקום למקום וכמ"ש כאן איסור ,ועוד דא"כ הוא דמכח סברא ידעינן
באבל רבתי על רע"ק שהוא כאלו שופך דמים על דאסור אמירה בשבת א"כ למה כל עיקר אמרה הגמ'
כל פסיעה ופסיעה והטעם כיון שניתן רשות לפנותו מלת למחר הרי היה יכול תלמודא לומר סתם ואמר
מרוחב הדרך לאורך מפנהו למקום שירצה אלא ליה לשמעיה זיל שרקיה ,ואנא ידענא דהואיל ומן
שלא הטריחוהו חז"ל להוליכו עד בית הקברות הסברא האמירה היתה בחול א"כ בודאי דהתיקון
בתורת חיוב אלא אם ירצה ועצה טובה נתנו לו היה בחול ,ולמה נכתבה מלת למחר ,אלא בודאי
משום השבת אבדה לקוברו במקום דלא נפיש דרש"י לא היתה כתובה לפניו מלת למחר ולכך
פסידא ואינו מוכרח לקוברו בקרוב אלא אם ירצה פירש בחול ,וזהו שדחקו למהרש"ל למוחקה וק"ל.
לטרוח אפי' עד ב"ה רשאי לזה נקט רבי' רבותא טפי )חדד ותימא(
דבית הקברות וכ"ש אם ירצה לקוברו בקירוב
שם מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו וכו'.
מקום ודוק. מהרש"ל בים של שלמה סי' מ"א מסיק שר' יהודה
)גפן פוריה( בן קנוסא לא ראה אותם ומ"ש מראה גדולה בפנינו
ר"ל זה שהוא לפנינו ע"ש באורך ומלשון הגאון
רש"י ד"ה מפנהו אלמא וכו' דאי קנה מקומו הובא בשיטה מקוצבת לא משמע הכי שכתב וז"ל
מאי וכו' .עכ"ל .רש"י ז"ל אזיל לשיטתיה שפי' גזרתינהו לשקך וכו' לפי שהיית מראה גדולתך
לעיל דמת מצוה קונה מקומו היינו דלא מצי בעל לפנינו שאתה חסיד אבל לא אנחנו וכו' ע"ש ובמ"ש
השדה לעכב ע"ש .ולולא פירושו ז"ל היה נ"ל משם הרב המאירי ועמ"ש הרב מהר"ר דוד הכהן
דתקנת יאושע היא על המפנה אם רוצה לפנותו
למקום אחר לא מצי וצריך לקוברו במקומו שמצאו בתשובותיו סוף בית כ"ו.
דעפ"ז מתיישב האי דפריך הש"ס דהרי מצינו )פתח עינים(
שמפנה באיסרטיא וכו' ומשני כגון שהיה במצר שם במוטל על המצר וכו' .הנה כפי מה שפירש"י
ומשום עושי טהרות מוכרח לפנותו ,אלא דלפ"ז לא בד"ה מפנהו דדיוקא הוי דאי קנה מקומו מצי בעל
