Page 242 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 242
Pg: 242 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דף פג ע"א רש"י לא כ' אלא הא דדושנה של יריחו אך זה אולי
מ"ש רש"י והניחוהו מלחלוק אמרו מי שיבנה
רש"י ד"ה בבל וכו' .לכאורה נתקשיתי דמאן דכר המקדש בחלקו יטלנו ובין כך וכך נתנוהו לבני יתרו
שמה דארץ ישראל והלא תקנה כוללת היא בכל וזו סברת ר"ש בספרי פ' ראה ור"י פליג שם ואמר
מקום הסמוך לספר ,ושו"ר לה' פנים מאירות ח"ב אצל יעבץ היה שהלכו ללמוד תורה שנאמר
סס"י קל"ה שנשאל ע"ז עי"ש מ"ש ואין בדבריו וממשפחת סופרים יושבי יעבץ ומתרץ דומיא דכסף
הכרח ועיין להרמב"ם ז"ל ה' נ"מ פ"ה דפסק סתמא מכל השבטים ומ"מ בחלק של בנימין נבנה בהמ"ק
דכל מקום הסמוך לספר אין מגדלין וכו' ומ"ש ע"ש וא"כ הדרא קושייא לדוכתא דהיאך רש"י בפ'
הש"ס תרגמה אנהרדעה אין ר"ל מפני רוב ישראל בהעלותך מביא ס' ר"ש ובפ' ראה מביא ס' ר"י ברם
אך ר"ל דהיא היתה בבבל סמוכה לספר ולא שאר אהני לן תירוצו זה ליישב דברי התו' וצ"ל שמ"ש
כדאמ' התם הוא ט"ס וצ"ל כדאמ' במדרש וכוונתם
עיירות וק"ל. דאע"ג דאמ' ר"י גבה מכל השבטים מ"מ כיון
)גור אריה( דמעיקרא עלה בהמ"ק לחלקו של בנימין צריכין היו
לתת לו דושנה של יריחו תחתיו ובהא לא פליגי
תוס' ד"ה התירו לספר קומי דהאי לא גזרו וכו' ר"ש ור"י אלא דפליגי בספרי ברומיה דקראי
והטעם שלא יכירוהו ליהודי ע"כ .ואיכא למידק דלר"ש מכל שבטיכם היינו דושנה של יריחו ולר"י
תיבת לא גזרו ,והא מן התורה אסיר כמו שכתב היינו שגבה מכל השבטים אבל בקושטא שנתנו
הרמב"ם )פי"א דעבודה זרה ה"א( לא תלכו דושנה של יריחו לבנימין ולא לבני יתרו כדאמ'
בחוקות הגוים .עוד קשה למה הביאו דמעילה וגם ר"ש וכ"כ ממ"ש התו' ישנים ביומא וז"ל וי"ל דנהי
כאן אמרינן שהתירו לאבטולומוס לספר קומי. דמתחלה נתחלק וכו' כדאמ' במדרש שלא חלקו
ותירץ בספר רצוף אהבה עם מה שכתב הב"י )י"ד דושנה וכו' ע"ש וק' דמ"ש במדרש שלא חלקו
סי' קע"ח( וא"ת איך יש כח לחכמים לעקור דברי דושנה וכו' היינו לר"ש אבל לר"י י"ל דחלקו
תורה ,וי"ל משום פיקוח נפש דאשכחן באבטולמוס דושנה של יריחו ומתרץ דומייא דהיינו שגבא הזהב
בר ראובן שבטל הגזירה ,אי נמי התורה סתמה וכו' ואילו תירוצם הוא לר"י ולפי מ"ש א"ש ועמ"ש
בחוקותיהם לא תלכו ופרשו להתיר לקרוב למלכות
ויתקיים בחוקותיהם במה שאין נוגע למלכות ע"כ. בחידושיו בפ' ראה ד"ה באחד שעריך וכו' ע"ש.
זהו אומרו מתחילה לא גזרו היינו תירוץ הרב ב"י, )אדמת יהודה(
ונתן טעם משום הצלת נפשות מלבד טעם כבוד
מלכות כמו שאמרו במעילה היינו לשני תירוצים שם ד"ה לא יגדל אדם חזירין וכו' .מדברי התוס'
דהב"י ע"כ .ויראה שלא תאמר שהתירו משום כבוד מוכח דאיסור סחורה הוא מדאורי' וכן מוכח ממ"ש
מלכות הביאו דמעילה דהוי פקוח נפש .ומשום התוס' בשאר דוכתי .וכן מוכח לכאורה מדברי
דתיבת התירו מורה שנאסר תחילה ואחר זה התירו, הרשב"א בחידושיו שילהי פרקין בדפוס פראג ,וכן
משום הכי כתבו שמתחילה לא גזרו ותיבת התירו מטין דבריו בתשובותיו ח"א סי' ש"א ובמיוחסות
סי' קע"ג .אמנם בתשו' ח"ג סי' רכ"ג פירש בהדיא
על מה שהיה ראוי לאוסרו והבן. דהוי דרבנן ועיין מה שרמזתי לעיל פ"ז דשביעית
)מקראי קדש(
בס"ד.
שם ד"ה והתניא ובישוב אפילו מאה מיל וכו'. )פתח עינים(
ואפילו נאמר דק' מיל דוקא אכתי תיקשי רישא
לסיפא דהרישא קתני דרחוק שלשים ריס וכו'.
