Page 243 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 243

‫‪Pg: 243 - 8-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫גמ' אדרבא דנין אדם מאדם‪ .‬צל"ע למה לא יליף‬       ‫וריצב"א ז"ל אתא ליישב דלא תיקשי רישא לסיפא‪.‬‬
‫מכה מכה ממכה אביו שהוא באדם ובנזקין והתם‬        ‫ואמר דהמקשה ס"ד ודאי דאיירי בישוב זרעים בין‬
                                                ‫רישא ובין סיפא‪ .‬כמו שפירש לקמן‪ .‬וקשה‬
                              ‫יומת היינו מיתה‪.‬‬  ‫לריצב"א דעם הפשט שהוא מישב‪ ,‬דהמקשה ס"ד‬
‫)חדד ותימא(‬                                     ‫דמיירי בין סיפא בין רישא בישוב זרעים‪ ,‬עכשיו‬
                                                ‫הקושיא היא יותר חזקה‪ ,‬דקשיא רישא לסיפא‪,‬‬
‫רש"י ד"ה הכל לפי המבייש אדם קל שבייש‬            ‫דהרישא אומר דרחוק שלשים ריס ותו לא דפורסין‪,‬‬
‫בושתו מרובה‪ .‬אבל בכתובות דף מ' פירש"י אדם‬       ‫ובסיפא קתני דאפילו מאה מיל לא יפרוס‪ ,‬א"כ‬
‫בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם‬         ‫תיקשי‪ .‬לכן נראה ליישב דברי ריצב"א ובזה הותרה‬
‫חשוב‪ .‬והר"ן שם כתב על דבריו ובודאי במילי‬        ‫הקושיא‪ ,‬וה"פ‪ ,‬בשלמא לדידי דאנא אומר‬
‫אחריני הכי הוא אבל באונס ומפתה נראין הדברים‬     ‫דבשלשים ריס לא מליא כריסייהו ליכא קושיא‬
‫שכל שהוא זולל יותר בושתו מרובה עכ"ל והסמ"ע‬      ‫כלל‪ ,‬מפני שהרישא מיירי במדבר‪ ,‬דלא יש זרעים‪,‬‬
‫סי' ת"ך ס"ק כ"ה כתב וז"ל בפרישה כתבתי בשם‬       ‫כריסייהו בחמשים אמה מליא‪ ,‬והם הולכים ושבים‬
‫רש"י והר"ן דבוש' אדם בינוני יותר משל אדם נכבד‬   ‫באלו שלשים ריס כל עוד שלא יש עוד זריעה‪ ,‬אבל‬
‫ומזולזל חוץ באונס ומפתה שבוש' הקל והמזולזל‬      ‫לעולם אימא לך דאם מוצאין יותר זריעה הם‬
‫בושתו ביותר עכ"ל ואגב שיטפיה כתב כן דזו סברת‬    ‫אוכלים אבל הסיפא דאמר דאפילו מאה מיל לא‬
‫הר"ן אבל רש"י גבי אונס ומפתה כתב דבושת אדם‬      ‫יפרוס הטעם הוי משום דיש זריעה ביותר‪ ,‬ולעולם‬
‫בינוני בושתו קשה והכא בפ' החובל כתב אדם קל‬      ‫אוכלים תדיר‪ ,‬כיון שמוצאים זריעה לא ידעו‬
‫שבייש וכו'‪ .‬שוב ראיתי דבריו ז"ל בפרישה ושם‬      ‫שובעה‪ ,‬אבל לדידך שאתה אומר דבחמשים אמה‬
‫מתוקן‪ .‬ואפשר דט"ס בסמ"ע‪ .‬עוד ראיתי להרב ז"ל‬     ‫מליא כריסייהו‪ ,‬יש לך קושיא אחת‪) ,‬דילמא אתא(‬
‫בפרישה אבן העזר סי' קע"ז שכתב וז"ל מאדם בזוי‬    ‫]דלמה אמר[ הרישא דמיירי במדבר‪ ,‬אפילו בזריעה‬
‫ונקלה וכ"כ הר"ן פ' ואלו נערות אבל רש"י וכו'‬     ‫נמי‪ ,‬כיון דבחמשים אמה מליא כריסייהו‪ ,‬ואפילו‬
‫וכתב הר"ן וכו' ובח"מ סי' ת"ך פירש רבינו הכל‬     ‫שהם ימצאו זריעה לא יאכלו‪ ,‬שהרי הם שובעים‬
‫לפי המבייש כמו שפירש וזה שלא כדברי רש"י‬         ‫בחמשים אמה‪ ,‬מה יש לך לתרץ‪ ,‬דכל מקום‬
‫והר"ן דשניהם ס"ל דבעלמא המתבייש מאדם‬            ‫שהיונים ימצאו זריעה ביותר שם יאכלו הרבה‪ ,‬ובין‬
‫בינוני בושתו קשה וצ"ע עכ"ל ומ"ש דשניהם ס"ל‬      ‫רישא ובין סיפא מיירי אפילו בישוב זרעים‪ ,‬ובהיות‬
‫וכו' קשה דרש"י הכא דבריו כדברי הטור בסי' ת"ך‬    ‫אמת זה‪ ,‬קשיא רישא לסיפא‪ ,‬דהרישא אמר‬
‫וכ"כ הרב עצמו בפרישה בח"מ שם‪ .‬ולשעה נזדמן‬       ‫דבחמשים אמה מליא כריסייהו‪ ,‬והסיפא אמר‬
‫ס' פרחי שושנים וראיתי בדף ז' שכתב להשוות‬        ‫דאפילו מאה מיל לא יפרוס משום שיאכלו בכל‬
‫פירש"י דהכא עם מ"ש בכתובות ע"ש ולי ההדיוט‬
                                                                       ‫מקום‪ ,‬אם כן תיקשי וכו'‪.‬‬
    ‫אין דבריו מחוורים כאשר יראה הרואה ודוק‪.‬‬     ‫)לחם אבירים(‬

‫)פתח עינים(‬                                                 ‫פרק שמיני‬

‫תוס' ד"ה מכה בהמה ישלמנה וסמיך ליה ואיש‬                        ‫דף פג ע"ב‬
‫כי יתן מום‪ .‬נראה לר"י דל"ג וסמיך ליה וכו'‬
‫אלא מכח ג"ש וכו' וא"ת וכיון דמג"ש יליף‬
‫למה הוצרך לאתויי קרא דמכה נפש בהמה‬
‫ישלמנה ושביק קרא דמכה בהמה דאייתי לעיל‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248