Page 245 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 245
Pg: 245 - 8-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
גמ' אפילו אדם דאזיק אדם נמי אין גובין אותו קודם שתפס לשיטה שכ' כאן אזיל וקשה לשיטת
בבבל .לא ידענא לישב האי אפילו דהא אית ביה רש"י מאי קאמר לקמן אין מועד בבבל ופירש"י
רבותא דשור באדם דשכיחא ואית ביה חסרון כיס כיון דמנגיחת תמין לא מייתינן וכו' והא מ"ל
וא"ה אין גובין משום דבעי למשמייה כעבדא כמ"ש דבתמין מייתינן לב"ד כי היכי דאם יתפוס ולהרי"ף
רש"י לעיל דלא עבדינן שלחותייהו וכ"ש אדם י"ל דאין מועד בבבל משום דבעי' העדאה בב"ד
באדם דלא שכיחא כדאמרינן לעיל אע"ג דביה נמי מומחין וכמ"ש הר"מ בפ"ה מה' סנהדרין אבל
אית ביה חסרון כיס ובמלתא דלא שכיחא לא עבדינן לשיטת רש"י ז"ל קשה ועיין למהרש"ל ז"ל ביש"ש
שליחותיהו כדאמרינן לעיל וגם לקמן ואי האי סי' כ' ועפ"י מ"ש שם בדעת רש"י והרי"ף ז"ל
אפילו לא קאי אין כאן קושי' דשור באדם הוא דאין מתיישב שפיר ע"ש .ודע דלפי שיטת רש"י והרי"ף
גובין אבל שור בשור גובין דשכיחי ואית ביה חסרון ז"ל וגירסתם מוכח מכאן דמאי דאמרי' בכולי גמ'
כיס ולא שייך ביה שומא כעבדא ורש"י ז"ל נראה אם תפס אפי' לכתחילה מצי לתפוס ולא מזהירי ליה
דנשמר מזה במה שפירש אפילו אדם דאזיק אדם ב"ד שלא יתפוס וכמ"ש ביש"ש לעיל בספ"ק ע"ש
דשכיח טפי קאמר רבא דאין דנין עכ"ל דבאמרו טפי והנה דעת ר"ת לעיל בספ"ק דוקא תפס המזיק עצמו
משמע דאף כי אמרינן לעיל דאדם באדם לא שכיחא ומוכח מדבריו דאפילו תפס כל נכסי המזיק ל"מ
שור לאדם ג"כ לא שכיחא ולעתים רחוקים יותר מיניה וע"ש בהרא"ש ז"ל ויש מק' דא"כ לאיזה ענין
מאדם באדם הוא דשכיחא וא"כ הוא הא דנקט לעיל קאמר הכא רבא זילו שומו ליה ונ"ל דדוקא קודם
אדם באדם דלא שכיחא לרבותא נקט ליה דאפילו שומה הוא דאם תפס כל נכסי המזיק ל"מ מיניה אבל
אדם באדם דלגבי שור באדם שכיחא קרי לא אם שמו כבר קודם שתפס אז היתר על השומה גזל
שכיחא ולכן הא דפירש רש"י לעיל דאין גובין הם בידו ומפקינן מיניה ולהכי קאמר רבא זילו שומו
לנזקי שור באדם משו' דבעי למשמייה כעבד היינו
לפי הס"ד דלא הוה ידעינן האי חילוקא דשכיח אבל ליה.
לפי המסקנא דקאמרא אלא כי עבדינן שלחותיהו
במלתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס וכו' ,האי )משמרות כהונה(
טעמא דנישום כעבד לא קאי והראיה דקאמר אלא. תוס' ד"ה אלא בדמזיק שיימינן עסה"ד ותנאי
)אדרת אליהו( דלעיל ס"ל דדוקא בכופר וכו' עכ"ל .כתב
מהרש"א לא מצינו תנאים דס"ל בכופר דמי מזיק
שם כתב רחמנא חבורה לגלויי עליה דכויה אי אלא רבי ישמ' בנו של ריב"ב לחוד ס"ל הכי בפ'
אית בה וכו' .כתוב בשיטה וכויה איצטריך משום דו"ה אלא ר"ל דכל הני תנאי דלעיל בשמעתין
דהו"א אע"ג דאין בה חבורה נמי וקרא אורחא דקיימי אמתני' ולא ס"ל בעין תחת עין בדמזיק מצי
דמילתא נקט קמ"ל ע"כ ומעתה מה שמתרצים סברי שפיר בכופר דמי מזיק כריב"ב משום דכתיב
העולם על מה שהקשה מהרש"א וז"ל בגמ' והכא שם פדיון נפשו עכ"ל ותמוה טובא דא"כ אכתי
בכלל ופרט המרוחקין קמיפלגי וכו' ק"ק אמאי לא תקשי ור"א דס"ל דמי מזיק לית ליה ככל הני תנאי
קאמר בפשיטות דכ"ע כויה דלית בה חבורה משמע דלעיל וצ"ע ודברי הרב מהר"ר אליה בזה שנזדמן
ובן עזאי סבר כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה לידי כעת מה שמישב הפך דברי מהרש"א לא
דאי אית בה חבורה אין ואי לא לא ורבי סבר
דחבורה אתא לדמים יתירים ודוק עכ"ל ומתצרים נתברר אצלי.
דא"כ כויה ל"ל והש"ס דלא פריך כן לאוקמתא )קול מבש"ר(
קמייתא אפשר עדיפא מינה פריך איפכא מסתברא
דף פד ע"ב
