Page 250 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 250
Pg: 250 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ובא זה והשלים עליו ומה ענין כרכיה זיקא דקא' מרובה מזקן בור ,והיכי קתני מלתא פסיקתא נותן
הש"ס דדוחק לומר דבהא נמי ליפטר כדכתבו לגדול דמי בושתו של קטן.
בדיבור שאח"ז שאם הוא עצמו דלנהו ובא חבירו
ודלנהו טפי פטור דלא דמי כלל ועוד כיון דידע זה )למנצח לדוד(
טפי אבעי ליה למיפרך אמאי פטור לא היאך הערימו
דאפשר ודאי להערימו ויותר היה נכון לפרש כיון שם וקטן בר בושת הוא וכו' .הכא לא מצי למימר
דלא קפיד אערמה אמאי מחייב בהערימו דאע"ג הנ"מ למיתב ליה אבל למישם שיימינן דכיון
דברקק בו או סטרו מחייב בנדון זה דלא קפיד סברא דליתיה כלל בבושת שאינו מתבייש לא שייך בו
הוא דפטור והוי ממש מעין מאי דפריך גבי מרחץ שומא משא"כ בעבד שבאמת מתבייש אלא דלא
לפירושם .ראיתי להטור בסי' ת"ך דכתב כן בשם
חסה עליו התורה ופשוט וראיתי מי שטעה בזה.
ר"י ולא ידעתי היכא איתמר. )גפן פוריה(
)סוכת שלום(
תוס' ד"ה אבל למישם שיימינן בהו .ולא דמי
שם ד"ה סומא אין לו בושת דסומא שבייש וכו' לנתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם וכו'
דזה לא משתמע מעיניך וכן משמע מתוך פי' דהתם איכא קרא דדרשינן בבלי דעת פרט
הקונ' .כתב מהרש"א לא מפירש"י אנו חיין אבל למתכוין וכו' והכא ליכא קרא וכו' .ק"ק לי דהא
גמ' ערוכה היא לעיל דדייק לה דלא כר"י מדלא הכא איכא קרא דמבושיו ,וכ"ת דכי היכי דליתי
קתני סומא שבייש פטור כדקתני גבי ישן ולא דייק מתני' כר' יהודה נימא דר' יהודה דריש קרא
לה מדקתני המבייש את הסומא חייב ואפ"ל דה"ק דבמבושיו לדרשה אחריתי ,לר' שמעון נמי כיון
תלמודא לעיל מדשני בלישנא דר"י דקתני סומא אין דלא שמעינן ליה אלא בקטלא נימא דדריש מקרא
לו בושת ולא קתני סומא שבייש פטור כדקתני דבמבושיו דרשה אחריתי כי היכי דליתי מתני'
במתני' גבי ישן משמע דסומא אין לו בושת
והמביישו נמי פטור ולכך לא דקדקו כן אלא מפ"ה כותיה ,וק"ל.
ודוק עכ"ל ומפני שזה דוחק יראה פשוט ליישב )לחם אבירים(
דמתלמודא דלעיל אין ראיה דאיכא למימר
דהתלמוד דייק ממתני' דאין חילוק בין סומא שבייש דף פו ע"ב
למבייש את הסומא וזהו שסיים לעיל מכלל דלא
שנא הכי ולא שנא הכי ושו"ר שכן מפרש באמת תוס' ד"ה ערום בר בושת וכו' ועוד דקתני אין
למסקנא דמילתא בפירוש הסוגיא הר' יהונתן ז"ל דומה ביישו ערום לביישו לבוש ואם רוקק בו או
הובאו דבריו בשיטה יעו"ש והרב מהר"ר אליה סוטרו כך מתבייש כשהוא ערום כמו כשהוא
רבה הובא לידי כעת ראיתי בו שמפרש דמש"ס לבוש וכו' .ק"ק דהא חילוק גדול יש בין מבייש
דלעיל אין ראיה דשם לא נזכר ג"ש דעיניך אלא למזלזל עצמו עד שהולך ערום למי שהוא צנוע
סתם ר"י אומר סומא אין לו בושת ונוכל לומר
הטעם משום דפטור מכל דינים שבתורה וא"כ ודאי ולבוש .וק"ל.
המבייש את הסומא חייב כמו בכל דינים שבתורה )לחם אבירים(
דדוקא סומא עצמו פטור אבל אחד שהרג הסומא
חייב אבל הכא קאמר טעמא דר"י מעיניך ויקשה לך שם בא"ד ולכך פריך ערום בר בושת הוא אם
ל"ל ג"ש הא נלמוד מכל דינים שבתורה ונטעה הוא ערום איך הערימו וכו'.
לתרץ לאשמועי' המבייש את הסומא פטור לכן
לא ידעתי מי הכריחם לזה דלפ"ז איבעי ליה לשנויי
כגון שלא היה ערום מכל אלא נשאר עליו גיזת בגד
