Page 255 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 255
Pg: 255 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
היה מוחזק לא מחייבי הזוממין ואם היה חוץ לקרקע לפירות כדאיתא בי"ן דף קל"ו יע"ש ,ונראה לישב
מחייבי ואולי י"ל כיון דכתיב על כללות בין ד"מ עם מ"ש התוס' בסוף השולח דף מ"ח ד"ה אי לאו
בין ד"נ כאשר זמם כו' כמו דמפרשי' לצד ד"נ ולא דאמר ר"י וכו' ז"ל וי"ל דדוקא בההוא לחודא
כאשר עשה כן נמי צ"ל לגבי ד"מ אף דבד"מ עמ"ה. דהכותב נכסיו לבנו כו' קי"ל כר"ל דלאו כקה"ג דמי
ובלאו ברייתא דהכא בלא"ה תיק' דאיך מקיימי' משום דאבא לגבי ברא אחולי אחיל כו' אבל בעלמא
עדות העדים שמעידין לפטור את החייב והלא הויא קי"ל דכקה"ג דמי כו' עכ"ל ע"ש ואם כן הכא ה"ק
עדות שאין אתה יכול להזימה דאינהו לא מחייבי אם דאיכא למימר דטעמא דפסקינן כר"ל בהא היינו
יוזמו דהוי כאשר עשה וכן ראיתי שהק' הרב אורים משום דראוי ליורשו ואבא לגבי ברא מחיל ועיין
ותומים בחומ"ש סי' ל"ח ס"ק א' באורך והצ"ע בפירו' רשב"ם שם אבל בעלמא לא קי"ל כוותיה
עי"ע ושו"ר שהעיר כמ"ש ה' מחנה יאודה ז"ל בסי' וק"ק ע"ד שם אמאי לא הביאו ראיה לפירוש זה
הנז' עי"ע מ"ש ודו"ק. מהך דהכא דוק.
)אור יקרות(
)גור אריה(
שם תנינא מעידין אנו באיש פלוני שגרש את
תוס' ד"ה באושא התקינו וכו' וי"ל דאיצטריך אשתו ונתן כתובתה וכו' .ע"כ .עיין מ"ש התוס'
להיכא דכתב לה דו"ד אין בנכסיך ובפירותיהן בפ"ק דף ה' ד"ה ועדים כתב ריב"א דבממון לא
אמרי' כאשר זמם ולא כאשר עשה דאיתיה בחזרה
וכו' .עכ"ל. ור"י פי' דבממון עונשין מ"ה וכו' עש"ד אך בנימוקי
וק"ל דא"כ מאי פריך בכתובות בפ' האשה שנפלו יוסף ז"ל בפ' חזקת אמתני' דשנים מעידין שאכלה
ד' ע"ח ע"ב לימא תנינא לתקנת אושא וכו' הא ג"ש ונמצאו זוממין משלמין וכו' כתב וא"ת אי קודם
איצט' לתקנת אושא דאפילו היכא דכת' לה דו"ד אין גמר דין הוזמו פטורין ואם לאחר ג"ד כיון דמחזיק
לי בנכסיך ובפירותיהם דלא שמעי' להא ממתני' בגווה זכה והו"ל כאשר עשה ותי' אחד מגדולי וכו'
]א"מ ודחיק' ליה למחבר ז"ל לומ' דקושי' הש"ס )כתי' ריב"א שכתבתי( והריטב"א תי' דאיירי
התם לר"ל דוק' ואע"ג דקי"ל כותי' דר"ל מ"מ לא שהמחזיק חוץ לקרקע ואחר שנגמר הדין קודם
הו"ל להש"ס למסתם סתומי עכ"ה[ וצ"ל כמה שתי' שיחזיקוהו בקרקע הוזמו עידיו והשתא הוי כאשר
שם התוס' אקושיא אחריתי דבלא"ה משני ליה זמם עכ"ל מבואר דס"ל להריטב"א ז"ל דאף בממון
שפיר וכונתם אהש"ס דהתם ודלא כמהרש"א שם בעי' כאשר זמם דווקא ,וקשיא לי מבריתא דהכא
שכת' דאין הכרע בכונתם דאפשר דקאי אפרק דהעידו שגרשה ונתן לה כתובתה כשנגמר הדין
החובל ע"ש .אך יש להסתפק לדעת ר"ל דס"ל קנין ופטרוהו מכתובתה א"כ הרי נגמר המעשה והוי
פירות לאו כקנין הגוף אם כתב לה דו"ד אין לי כאשר עשה ואלמה מתחייבין הזוממין וראיתי
בנכסיך ובפירותיהן וכו' דאינו אוכל פירות אם שהמשל"ם ז"ל פ' כ' מה' עדות הק' כיוצא בזה
מכרה ומתה אם מוציא מיד הלקוחות או לא דלא ממקו' אחר עי"ע והצ"ע .ועוד ק"ל דתי' ר"י שכתבו
כת' התוס' אלא לדעת ר' יוחנן מדאיצט' תקנת אושא התוס' לעיל פ"ק הדברים מוכרחים דוודאי בממון
אבל לר"ל לא וזה אפשר דעת רבינו שלא כתב אפי' עונשין מ"ה ואף דריב"א ז"ל כתב טעם אחר דממון
בכתב לה דו"ד אין לי בפירותיהן וכו' משו' דפסק איתיה בחזרה וכו' יכולני לומר שכתב כן לרווחא
דמילתא )דאיכא דוכתי דנראה דאף דממון אעמ"ה
כר"ל דקנין פירות לאו כקה"ג דמי ]חסר[. אף דלא קי"ל הכי( כיון דאין נפקותא בין תירוצו
)חלב חיטים( לתי' ר"י משא"כ להריטב"א ז"ל דלפ"ד בממון אם
