Page 256 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 256

‫‪Pg: 256 - 8-Front 22-02-27‬‬

                           ‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫שם ד"ה אמר רב אידי וכו' ומ"מ לכולהו יש הבן אין לו ללוקח עד שימות האב ואימיה דרב‬

‫לדקדק וכו' דשמא היא תמכור וכו'‪ .‬לכאורה שמואל דלעיל לא אוקמיה רבי ירמיה בנסכים אלא‬

                ‫משמע דר"ל ואמאי טובת הנאה דוקא ישלם לבעל‪ ,‬אחר שמתה אמו וזה פשוט‪.‬‬

‫)אמרי בינה(‬                                     ‫כל כתובתה ישלם כיון שיכולה למכור‪ .‬ואין זה‬

‫נכון‪ ,‬דאדרבה כיון שיכולה למכור א"כ אין הפסד ‪8‬‬

‫לבעל‪ ,‬ולאשה ג"כ לא ישלמו לה כתובתה שהרי לא תוס' ד"ה טעמא מאי כו' וא"ת מנ"ל כו' כגון‬

‫נתן לה כתובה אמרו‪ .‬לכן הכוונה כך היא לכולהו בסוף ביאה כו' ד"ה אינה מוחלת כו' עכ"ל‪ .‬וק'‬

‫יש לדקדק וכו'‪ ,‬כלומר דהם מקשו דאמאי לא מייתי דא"כ במאי פליגי דבסוף ביאה כ"ע מודו דאינה‬

‫מתני' דמכות‪ ,‬והוקשה להם דאיך יביא ראיה משם יכולה למחול כדכתבו הם ז"ל וכבר עמד ע"ז‬

‫ולהוכיח דאיתא לתקנת אושא‪ ,‬דהא האי פירכא מהרש"א ע"ש ואפשר לומר דכונתם היא להק'‬

‫דהכא לא שייכא התם‪ ,‬דהכא ההוכחה שלנו היא דמנ"ל לש"ס לומר כן דבסוף ביאה כ"ע מודו דאינה‬

‫מדקאמר ישלם טובת הנאה ולא כל הכתובה‪ ,‬והתם מוחלת דילמא ר"מ דוקא ס"ל הכי שוב מצאתי‬

                ‫לא שייך להקשות כך ולומר אם איתא דליתא למהראנ"ח שם שכ"כ דוק‪.‬‬

‫)אור יקרות(‬                                     ‫לתקנת אושא ויכולה למכור ישלם כל הכתובה‬

                                                ‫לבעל‪ ,‬דאדרבא היא הנותנת ולאשה ג"כ אדרבה‬

‫מרויחים לה בעדותם‪ .‬ותירצו דאף דהאי פירכא שם ד"ה כל לגבי וכו' ועי"ל כו' יעשו קנוניא‬

‫גופה לא שייכא‪ ,‬מ"מ יקשה מיהא אם איתא דליתא כו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬הבית שמואל סימן )ס"ה ס"ק ז'( ]ס"ו‬

‫לתקנת אושא ויכולה למכור אמאי ישלם טובת ס"ק ט'[ הק' לשיטת המ"מ בהרמב"ם דס"ל דאפי'‬

‫הנאה‪ ,‬אפילו טובת הנאה לא ישלם לו‪ ,‬שהרי כיון כתבה לו התקבלתי הוי ביאתו ביאת זנות ואין‬

‫שיכולה היא למכור לא יקנה שום אחד מהבעל מחילתו מחילה למה פסק פ"ד מהלכ' חובל אשה‬

‫טובת הנאה שלה אפילו בשוה פרוטה כיון דהיום או שחבלה אין משלמת ולמה לא תמכור כתובה‬

‫מחר תוכל למכור‪ ,‬אלא ודאי מדקאמרינן דטובת ובתרוץ זה של התוס' ניחא וי"ל דה"נ ס"ל‬

                ‫הנאה מיהא משלם לבעל‪ ,‬משמע שאינה יכולה להרמב"ם ואין להאריך ודו"ק‪.‬‬

‫)זרע יצחק(‬                                      ‫למכור ואיתא לתקנת אושא‪ .‬ועוד י"ל‪ ,‬דמ"ש‬

                                                ‫לכולהו יש לדקדק‪ ,‬ר"ל בין לההוא מ"ד באשה או‬

‫בבעל שמין‪ ,‬לכולהו תקשי אמאי לא מייתי האי שם בא"ד מאי קאמר לעיל אומדין כמה אדם‬

‫ברייתא דאיתא לתקנת אושא מדאמרינן דטובת וכו' עכ"ל‪ .‬קושיא זו היא לשיטת ר"ת דבדינא‬

‫דגרמי לא מחייב אלא מעות שקיבל אבל לפמ"ש‬                ‫הנאה מיהא משלם וכמ"ש לעיל‪.‬‬

‫לעיל דמחייב כל דמי השטר לא ק' דאי מוחלת‬

‫)ברית יעקב – כת"י( משלמת הכל ללוקח ול"ל שום הפסד ללוקח ומ"ש‬

‫לעיל דאפי' דמשלמ' וכו' מ"מ אטרוחי ב"ד וכו' ע"ש‬

                           ‫במהרש"א ז"ל‪.‬‬                ‫דף פט ע"א‬

‫)משמרות כהונה(‬

                ‫דף פט ע"ב‬                       ‫גמ' ואי ס"ד ליתא לתקנת אושא וכו' תזבין‬
                                                ‫כתובתה לגמרי וכו'‪ .‬פירוש בערך טובת הנאה‬

                                                ‫אמר לגמרי אבל אינה לגמרי דכל זמן שהוא והיא‬

‫חי הוא אוכל פירות ואינה יכולה למכור אלא גמ' מ"ט כדרבא דהקדש וכו' מפקיע מידי‬

‫כשימות הוא או היא דוק‪ .‬והכי אמרינן לעיל מכר שעבוד‪ .‬וליכא לאקשויי א"כ מאי תקנת אושא‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261