Page 260 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 260
Pg: 260 - 9-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ותקע באזנו וחרשו חייב ,דתקע באזנו ממש שאני. נוכל לדון אותו דיני ממונות תחילה ,שאין ממתינין
הכי מיסתבר לי לדבר פשוט בכונת דברי התוספות לבעלים אם היו אומרים המתינו לי עד שאחרוש בו
ז"ל ,ודלא כהרב האשכנזי ז"ל ,שכתב להפך בס'
חידושי הלכות ,וזה לשונו למאי דבעי למימר נמי מעט ,וכמ"ש התוס' ]ד"ה זאת[.
דטעמא משום דיש אומדנא לנזקין .נמי יש להקשות )ברית יעקב – כת"י(
כן ,אמאי לא תני אפילו כנגד עינו ואזנו אם אחזו,
אלא דהשתא אכתי לא ידע הך ברייתא דאחזו שם זאת אומרת רידייא עלייה דמה היא .תימה
וחירשו דחייב ,והוה סובר באחזו דליכא אומדנא דהא אליבא דר"ע קיימינן דס"ל לעיל )דל"ג ע"א(
לנזקין ,ודו"ק ,עכ"ל .ומשמע דמה שהביאו לפירוש דהוחלט השור לניזק ודידיה הוא דאם הקדישו
זה ,היינו מה שרוצה לדמות אחזו והכה כנגד עינו, מוקדש ,וא"כ לאו עלייה דמרה הוא .ואדרבא הו"ל
לאחזו ותקע באזנו .וכבר אמרתי דלא דמו ,דשאני להש"ס לתרוצי כתי' התוס' ד"ה זאת ולימא הכי,
תקע באזנו ממש ,מלא הכה אלא בכותל נגד עינו, ר"ע לטעמיה דאמר הוחלט השור ודידיה הוי וכי
היכי דאין ממתינים לבעלים לחרוש בו כך אין
ודו"ק היטב. ממתינים לניזק .שוב הראוני חבירי חכמי הישיבה
)דברי שמואל( הי"ו שהביא קו' זו הר' שמואל שטראשון משם
המלחמות ועי"ש מה שכ' הוא ז"ל .ולי נר' ליישב
דף צא ע"ב דמשמע ליה להש"ס דע"כ לא ס"ל לר"ע דהוחלט
השור לניזוק אלא דוקא היכא דבר פרעון הוא דמצי
גמ' מקרעין על המת ולא מדרכי האמורי .קשה לאתשלומי מיניה .אבל היכא דליכא לאשתלומי
הא מצוה עשה היא ,ואמרינן במועד קטן ]דף כ"ד מיניה כגון הכא דעומד ליסקל לא אמר דהוחלט
ע"א[ אבל שלא פרע ולא פרם חייב מיתה ,שנאמר השור ,דלמאי נ"מ וא"כ בנ"ד קם ליה ר"ע בשטתיה
]ויקרא י ,ל[ ראשיכם אל תפרעו וכו' ולא תמותו דר' ישמעאל ואליבא דכ"ע פריך אי הכי תם נמי וכו'
וכו' ,הא אחר שלא פרע ולא פרם חייב מיתה ,ונראה
דהכי קאמר מקרעין על המת ,ובלבד שלא יהיה וק"ל.
מדרכי האמורי שמקרעין יותר מדאי ,והיינו דקאמר )זהב שבא(
רבי אלעזר שמעתי שהמקרע יותר מדאי לוקה .וכן
רש"י ד"ה דקביל סהדי וכו' וכגון דלית ליה
כתב בתורת חיים ז"ל. נכסי .יש לראות והלא גם אם יש לו נכסים כיון
)ברית יעקב – כת"י( שברח אין ב"ד יורדין לשאר נכסיו אלא אי איכא
מידי דקאי בבי דינא ועיין בזה בשיטה וברמב"ם כי
שם שמעתי שהמקרע וכו' לוקה משום בל
תשחית .כתב הרמב"ם ז"ל ה' מלכים פ"ו דמן כעת אינו מצוי בידי.
התורה ליכא בל תשחית אלא באילנות אלא דמרבנן )קול מבש"ר(
אסור אפי' כלים וכו' ע"ש ועיי"ש במשל"מ ז"ל
מ"ש ה' המגיה ז"ל .ולפ"ד צריך לומר דהא דאמרי' תוס' ד"ה לא משום דאמרינן איהו דאבעית
הכא דלוקה בבגדים נמי היינו מכות מרדות דרבנן אנפשיה .תימא ,אם כן אמאי נקט על עינו ועל
כמ"ש הר"מ גופיה שם ע"ש ומזה י"ל למ"ש אזנו אפילו כנגד עינו ואזנו נמי אם אחזו ,עכ"ל.
הפר"ח ז"ל ביו"ד סי' כ"ח ס"ק ל"ג שכתב ולמאי דבעינן למימר מעיקרא משום דיש אומדנא
בפשיטות דבל תשחית דאוריתא אף דאיירי התם לנזקין ליכא לאקשויי הכי ,דאף אם אחזו מכיון דלא
הכה אלא בכותל כנגד עינו ,בהכי לא בעי לאסתמויי
אלא מזליה הוא דאתרעי .ולא דמי לההיא דאחזו
