Page 261 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 261
Pg: 261 - 9-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בצורבא מרבנן סגי ליה בטפח הכל חשוב יותר בבגדים עי"ע ועיין בתוס' דע"ז דף י"א ד"ה עוקרין
מדאי ,והיה נראה לחלק ולעשות ג' שיעורים וכו' שנראה דס"ל דב"ת איתיה בכל דבר עי"ע עיין
שיעורא דרבנן הוא חיובא טפי רשות עד כדי במרן כ"מ ז"ל שם בהל' הנז' פ"ו ה' ח' דמייתי ראיה
שתתיישב דעתו מרוב צערו ,ובזה אי די לת"ח ולא דמחייב בקוצץ אילנות אף שאינו במצור וכו' ע"ש.
הוי לעולם יותר מכשיעור ,ובשאר אדם יותר מדאי והיה נראה להביא ראיה מדאמרי' במכות דף כ"ב
עובר בבל תשחית ,אלא שא"א לומר כן אחר ע"א וליחשוב נמי הקוצץ אילנות טובות ואזהרתיה
שהתוס' בדיבור הקודם לזה כתבו דמקרע על המת מהכא לא תכרות וכו' והתם לא עסקינן במצור ויש
יותר מדאי היינו לצורך ור"ל להניח דעתו ,לכן נר' לדחות זה בפשיטות וק"ל ,ומתוך מ"ש תשובה
דמ"ש התוס' דצורבא מרבנן לא הוי יותר מדאי מוצאת להתי"ט ז"ל ד"ה והקוצץ נטיעותיו וכו' ולא
פירושו וכך הוא דינם משום דבעינן עד שיגלה את זכר מדברי מר"ן הנז"ל ומ"ש שם הרמב"ם ז"ל
לבו ,ואם באנו לומר שהתוס' הם כשיטת הרמב"ם דאף אבגדים ושאר דברים לוקה מכות מרדות
שכתב בה' אבל דעל כל ת"ח בעינן שיקרע עד מדבריהם עי"ע הוציא זה מהא דאמרינן בש"ס אמר
שיתגלה את לבו ודאי א"ש אלא אפי' נאמר שהם ר"א שמעתי וכו' לוקה וכמ"ש והכ"מ ז"ל לא הורה
כשיטת הרא"ש וסיעתו כנראה מדבריהם בפ' ואלו
מגלחין ובפ' אלו מציאות דף ל"ג דדוקא מקומו.
כששמועותיו בפיהם ,כמ"ש בגמ' על רב ספרא )גור אריה(
יעו"ש ,רב ודאי שמעתיה בפומיה דשמואל כוליה
שם וחייבו ר"ג לתת לו עשרה זהובים .הרב תורת
יומא וק"ל. חיים בשיטתו על זה הביא משם אור זרוע דאליעזר
)גפן פוריה( נתן הצמידים עשרה זהב משקלם לפי שגרמה שהוא
יברך ברוך ה' אלהי אדוני אברהם וכו' דידע
דף צב ע"א מאברהם אבינו ע"ה דשכר ברכה עשרה זהובים
ע"ש וכ"כ בס' דעת זקנים הנדפס מחדש במנחת
גמ' ת"ר כל אלו וכו' אינו נמחל לו עד שיפייסו יהודה פרשת חיי שרה משם רבינו יהודה החסיד.
שנא' ועתה השב וכו' .עיקר הראיה מדכתיב ולדעת רבינו צמח והביאו רבינו ירוחם ומהרש"ל
ויתפלל בעדך ולא קאמר והתפלל אלי אלמא והש"ך היינו דוקא במצוה דאוריתא אבל במצוה
שכונתו היא שצריך הוא לפייס לאברהם עד דרבנן או ברכה שאינה דאוריתא לא מחייב עשרה
שיתפלל עליו ובתר הכי פריך אשת נביא בעי זהובים ולפי דעתם בברכה זו לא שייך עשרה
לאהדורי אולי בל"ז לק"מ דאיכא למימר הכי קאמר זהובים .ואפשר דאליעזר היה שליח קדושין כמ"ש
השב אשת האיש מ"מ ומפני שנביא הוא דוקא לכך התוספות פ"ק דכתובות .ובמצות קדושין מצוה
צריך אתה לפייסו ויתפלל בעדך לא כן אדם דעלמא דאוריתא כמ"ש הרמב"ם וכיון שהיא גרמה נתן לה
אבל השתא דאמרי' אפי' אדם דעלמא בעי לפייסו הצמידים עשרה זהב משקלם .ועיין עוד בתורת
וילפי' מאברהם אלמא כי נביא הוא דבק עם השב חיים ובס' ארחות חיים דף ד' .ועוד כתבתי בעניותי
אשת האיש אהא פריך אשת נביא בעי לאהדורי
בענין זה בליקוטי בס"ד.
וק"ל.
)קול מבש"ר( )פתח עינים(
שם אכסנאי שבא לעיר וכו' .מכאן נמי קשה להר' תוס' ד"ה עובר משום בל תשחית ,והא דאמר
מג"א בא"א סי' קע"ה סק"ד שכ' דאכסנאי פי' וכו' י"ל דצורבא וכו' .לכאורה נראה דיותר מדאי
הבעה"ב ועמ"ש בסה"ק יפה ללב ח"א שם או"ד דקא' תלמודא היינו יותר משיעור חיובו וכיון דאפי'
