Page 259 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 259
Pg: 259 - 9-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דיינים בישיבה ובעלי דינים בעמידה לא כן ]בדיני גמ' למימרא דעד נעשה דיין והתניא וכו' .יש
ממונות דאין[ צריך חקירות א"כ קבלת עדות הוי לדקדק לפי מ"ש התוס' דף צ"א ע"א בד"ה ]כגון[
כתחלת דין ודו"ק ]א"מ עיין מ"ש המחבר בסנהדרין שראוה וכו' ]השני[ ,דרבי עקיבא לא גמר מדיני
נפשות ,וכן כתבו ג"כ בד"ה כגון שראוה וכו'
שם ובסוט' ד' י"ז עכ"ה[. ]הראשון[ בדף זה ,א"כ הוה ליה לגמרא לשנויי
)חלב חיטים( דעד כאן לא קאמרי רבי טרפון ורבי עקיבא דאין
עד וכו' אלא בדיני נפשות אבל בדיני ממונות לא.
שם ד"ה כגון שראוהו בלילה )ב( .פירוש ונראה דהתוס' אליבא דרבי עקיבא אמרי הכי ,אבל
בקונטרס ורבי יהודה כרבי טרפון ס"ל ,ובחינם רבי טרפון אדרבא מקראי דממון יליף דאין עד וכו'.
פירש כן דאפילו כרבי עקיבא ניחא ,דלא גמר וסוגיא דיש נוחלין ]בבא בתרא קי"ג ע"ב[ ג"כ
מדיני נפשות כדפירש לעיל .עכ"ל .ולעניות
דעתי אחרי נשיקת עפרות ידיהם ורגליהם לא זכיתי בממון איירי וק"ל.
להבין דבריהם ,דאם איתא להא דרבי יהודה מצי )ברית יעקב – כת"י(
אתי כרבי עקיבא דסבירא ליה דאין עד נעשה דיין
היינו דוקא בדיני נפשות ,אבל בדיני ממונות אמרינן שם לדבריו דר"ש התימני קאמר וליה לא ס"ל.
דעד נעשה דיין ,א"כ לפי זה מאי קא מקשה הש"ס אפשר לפרש ענין חריף דהאי וליה לא ס"ל לאו על
לרבי יהודה דס"ל דעד נעשה דיין מברייתא ר"ע קאמר אלא על ר"ש התימני כלומר ידע ר"ע
דסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש נימא דרבי דר"ש לית ליה הכי דעד נעשה דיין .ולהכי הקשה
יהודה דאמר עד נעשה דיין היינו דוקא בדיני לו וכי בפני ב"ד הכהו לדבריך היה צריך שיכהו
ממונות ,אבל בדיני נפשות לא ,ומברייתא דסנהדרין בפני ב"ד שידעו והא לא אפשר דאם כן הוו עדים
שראו וכו' לא קשיא ,דהתם איירי בדיני נפשות. ואין עד נעשה דיין .ומיהו פירוש זה לא ניחא דאם
ומדהש"ס קא מקשה בפשיטות ,ולא מתרץ בהכי, כן לימא מעיקרא דהיינו הך דפריך ר"ע וכי בפני
שמע מינה דלא סבירא ליה הכי ,וצ"ע .ועיין להרב ב"ד הכהו וכו' דהא לא אפשר דאם כן הוו עדים ואין
עד נעשה דיין כדהקשתי לעיל ,אלא ודאי פשטא
פני יהושע ז"ל בחידושיו למכילתין. דשמעתין וליה לא ס"ל לר"ע ,ונראה דר"ש אפשר
)ארח מישור( דס"ל עד המעיד נעשה דיין ואפשר דס"ל כרבי
טרפון כמו שכתבו דעד הרואה נעשה דיין ויעידו
דף צא ע"א העדים בפניהם אפילו שראוהו ב"ד כדי שלא יהיו
גמ' הכא במאי עסקינן כגון שברח וכו' .פירוש הם עדים מעידים דוק.
וברייתא הכי קתני מועד שהמית והזיק וברח ,דהיינו )אמרי בינה(
דקביל סהדי וברח ,דנין דיני ממונות תחילה דהיינו
לרדיא ואח"כ דיני נפשות ,אבל קדמו ודנוהו ליסקל תוס' ד"ה כגון שראוהו וכו' )א( וקבלת עדות
לא מענינן דיניה לשהויי לרדיא .אך קצת קשה בתחלת דין וכו' .עכ"ל .וכ"כ התוס' בפ' אחד דיני
לפירש"י ]ד"ה דקביל[ דברח וגם אין לו ממה ממונות ד' ל"ד ד"ה יום לתחלת דין אבל התוס' בפ'
לשלם ,א"כ למה לי ברח ,אפילו לא ברח נמי ,כיון כהן גדול ד' י"ט בד"ה ויעידו בך וכו' כתבו דקבלת
שאין לו ממה לשלם ,כך יהיה הדין כמו ברח. עדות הוי כגמר דין וצריך לומר דיש לחלק דבדיני
וכשהמית והזיק ,דנין אותו דיני ממונות לרדיא נפשות מאחר שצריך ז' חקירות ]הוי כגמר דין וזהו[
ואח"כ דיני נפשות ,ואם קדמו ודנוהו ליסקל לא הטעם דבשעת גמר דין דיינים בישיבה וא"כ בד"נ
מענינן דיניה לרדיא .וי"ל שאם הבעלים כאן ,לא שצריך ז' חקירות בשעת העדאת העדים צריך
