Page 253 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 253
Pg: 253 - 8-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
סמוכין שבת הוי דידן דאל"כ במאי מתפרנסי מהא דהחובל בבתו קטנה פטור וכו' אף על גב דהא
וכדמשמע מדפריך לעיל בברייתא קמייתא לדידיה עדיפא ,דמותיב נמי מנזק ,דהכי משתמע מסתמא
בעי למיתב ומנין לו זה לשמואל הוי דאיש וכמו דידה .מה שאין כן קמייתא דלא משתמע מנה אלא
השבת .י"ל משום קמייתא מתניתין והא ברייתא,
שהוכיחו התוס' לעיל.
)מעיני הישועה( ודו"ק.
)דברי שמואל(
דף פח ע"א תוס' ד"ה דכתיב כי טוב לו עמך .הרר"א בהר"י
היה גורס כשכיר כתושב וכו' .ור"י אומר
גמ' איידי דכתיב לא יומתו וכו' .כתוב בשיטה דאפילו גריס כי טוב לו עמך ,ניחא דמדקאמר כי
בשם הראב"ד סיפא משום רישא אורחא דקרא טוב לו עמך ,שמע מינה שכך צריך לעשות,
למכתביה אבל רישא משום סיפא לאו אורחא עכ"ל .נראה דהכוונה בדברי ר"י ז"ל הכי ,דאי לא
למכתביה ע"כ ולפי דבריו צ"ל דבריש פרקין הוה אומר קרא אלא כי אהבך ואת ביתך ותו לא,
דנדרש רישיה משום סיפיה גבי כאשר יתן מום הוה אמינא דבכל מין אהבה מיירי קרא ואף דלית
באדם כן ינתן בו ע"ש דשאני התם שהכל דבור אחד ליה מיניה טובת הנאה טובא ,ומדאהדר קרא
כאשר וכו' כן ינתן לכך שייך לומר איידי מסיפא לפרושי דאהבה זו לאו היינו אלא מסיבת כי טוב לו
משא"ך הכא ב' ענינים לא יומתו אבות וכו' וע"ע עמך ,עמך במאכל עמך במשתה ,ש"מ שכך צריך
להרב מהרש"א דמתרץ עוד בעיקר הקושיא בפנים לעשות ,ובהכי מיושב מאי דדרשינן הכי מקרא
דכתיב כי טוב לו עמך ואף על גב דאינו ציווי אלא
מסבירות עפ"י דברי התו' ד"ה ועבד.
)קול מבש"ר( סיפור דברים בעלמא ,וק"ל.
)דברי שמואל(
תוס' ד"ה יצא עבד וכו' ,ביוצא מחלציו רוצה
הקונטרס לפרש .דברי התוס' אין להם הבנה, שם ד"ה והא מציאה וכו' א"נ אפי' לשמואל
ובספרים אחרים מצאתי הגירסא כך ,פירוש אין וכו' .מהרש"א תמה אמאי דקא' הש"ס במאי
יוצאי חלציו קרויים אחרים ,ובמה שאין ביוצא אוקימתא לבתרייתא בסמוכין ,משמע דלא פריך
מחלציו רוצה הקונטרס לפרש .כך היא הגירסא אלא משום דאוקימנא בסמוכין ולשמואל קשה אפי'
בספרים אחרים .ודע שבספרים אחרים הנזכרים בשאינן סמוכין ,דבקטן תליא מילתא יעו"ש ,ובעיני
אין כתוב ברש"י לישנא אחרינא עבד וכו' עם נראה ליישב דכיון דעיקר קושית הש"ס היא למ"ד
החמור ,כמו שכתוב בספרים שלפנינו ]על הגליון לא גדול ממש אלא דממילא קשיא ג"כ לשמואל
ובדפו"ר בפנים[ ,אלא לשון ראשון לבד .ובזה הם חדא מתרתי ,והיא דקטן הוכרח לו' כן ,ובר מן דין
מבוארים דברי התוס' שהם מפרשים דפירוש אין לו התוס' עצמן כתבו בדיבור שאח"ז דאף לשמואל
אחוה כלומר אין יוצאי חלציו קרוים אחים ,ולזה
כתבו דרש"י רוצה לפרש דפירוש אין לו אחוה במה מדייק תלמודא מסמוכין לענין שבת וק"ל.
שאין יוצא מחלציו ,ור"ל דרש"י לא רצה לפרש )מעיני הישועה(
דאין לו אחוה על יוצאי חלציו קאמר אלא פירש אין
שם בא"ד אפי' לשמואל בעי וכו' עכ"ל .ודאי
לו אחוה כלומר שאינו בא בקהל וק"ל. מאי דקאמר בגמ' והא מציאה דמעלמא וקא קפיד
)ברית יעקב – כת"י( לא אתי אלא למ"ד לא גדול גדול ממש אלא שבאו
לומר שגם לשמואל קשה ובזה יתיישב מה שהקשה
מהרש"א ובלאו הכי נ"ל דלק"מ דלכ"ע כשאין
