Page 252 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 252
Pg: 252 - 8-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ברייתא דפוטרו מכל המצות היינו מצות עשה דלא ובסוגיין מייתי מדברי הרב המאירי על דרך
מסבתר שיהא מותר לו לאכול חלב ולבא על הנדה שכתבתי אני הצעיר בשערי ע"ש ודו"ק .דכי
וכיוצא ודו"ק] .א"ה עי' ספר המכריע סי' ע"ז ,ועי' מפקדנא אית לי אגרא טפי .כלומר ואני הייתי
משמרות כהונה[. עושה שלא ע"מ לקבל פרס ופשוט.
)פתח עינים(
)זרע יצחק(
שם החובל בת קטנה של אחרי' וכו' .נראה
שם בא"ד שלבסוף חזר בו וכו' עכ"ל .וג"ש דפישט"ל בבתו קטנה דאין משלם לבתו ולא מבע"ל
דעיניך אצט' לכדדרשי' בספרי הביאוהו התוס' לעיל אלא בבת של אחרים וה"ט כמ"ש התוס' לחלק
דף ה' בד"ה תחת למיטב ע"ש ובמ"ש שם וא"ל בעבד כנעני בין שלו לשל אחרים לענין רפואתו ה"נ
שהיא ג"ש גמורה מדל"ק עיניך וכו' ע"ש ק' מה בבת קטנה וכי פשיט ליה לא זכתה תורה וכו' מה"ט
הכרח הוא זה די"ל דגמ' שם אליבא דרבנן דר"י קאי אפילו בבתו קטנה חייב דלא כהמבעי ולכך איתיביה
דבודאי דלרבנן לא גמירי ג"ש ובריית' דספרי ר"י המבעי גופיה מבריית' דהחובל בע"ע שלו אך מאי
דאותביה מברייתא דהחובל בבנו גדול וכו' כיון
הוא דגמיר ליה ג"ש זו וכדקאמר הגמ' בשמעתין. דידע לברייתא מאי מבע"ל הא האי בריית' גם בשל
)משמרות כהונה( אחרים קתני לאביה וצ"ל דלדידיה פשיטא ליה
דשבת לאביה אלא ממאי דקאמר לא זכתה תורה
דף פז ע"ב וכו' משמע ליה דאפי' בשבת קאמ' ולכך אותביה
ועיין בהטו' סי' תכ"ד דמשמע מדבריו דבתו ובת
גמ' איתיביה החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ אחרים חד דינא אית להו .ועי"ל דהא דמבע"ל בבת
מן השבת וכו' .איתיביה החובל בבנו גדול יתן לו שלאחרים משום דבעי למבעי אפי' בסמוכים על
מיד וכו' .איכא למידק דכיון דר"א ידע להו להני שלחנו דבבתו כיון דסמוכה על שלחנו דידיה הוא
מתנייתא ,אם כן מאי בעי מיניה דרב .ונראה דר"א אפי' בנזק לדעת הר"מ בפ"ד מה' חובל ומזיק דלא
פשיטא ליה דשבת יהבינן ליה לאב ,ומאי דבעי
מרב ,לאו היינו אלא בנזק ,וכשהשיבו רב לא זכתה כהתוס' לקמן.
התורה לאב אלא שבח נעורים בלבד ,ומשתמע )משמרות כהונה(
מדבריו דדמי חבלה כלל לא ואפי' שבת ,להכי
איתיביה מהחובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן תוס' ד"ה וכן היה ר"י כו' .ספר דברי שמואל
השבת בזמן שהוא שלו .והכא נמי כיון דבתו מעשה הקשה מלבד מאי דהק' התוס' דא"כ דר"י פוטרו
ידיה שלו לישקול שבת דידה .וההיא דהחובל בבתו מכל דינים שבתור' מאי איריא דפוטרו ר"י מחייבי
קטנה פטור ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבים מלקיות ולמ"ל ג"ש דרשע רשע והא לא מיתרצא
ליתן לאביה .איפשר דר"א הוה מיספקא ליה אי בתרוץ התוס' ואף לפי מה שכתבו א"נ כו' דזהו
איירי נמי בנזק או דילמא בשבת לחודיה ,ולהכי תורף דבריו ול"ק דמאי דקאמר מכל דינים היינו
בעא מיניה מרב חבלה למי ,וכשהשיבו רב לא דיני משא ומתן דהנהו מקרי דינים ומשפטים
זיכתה התורה לאב וכו' איתיביה מינה לראות מאי וכדמוכח בהדיא לעיל בפ"ק אבל מלקיות מקרו
דעתיה בפירושא ,אי מוקי לה בשבת לחודיה או עונשין ולא דינים וא"כ אי לא ג"ש דרשע רשע
מינה יחזור בו מסברתו דלא זכתה התורה לאב אלא כתיב ה"א דווקא מדיני משא ומתן הוא דפטור דלא
שבח נעורים בלבד .ומאי דלא אקדים לאותוביה בר משא ומתן כל כך אבל מלקיות כי היכי דתהוי
ליה כפרה לילקי קמ"ל ג"ש דרשע דפטור ואף לפי
