Page 247 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 247
Pg: 247 - 8-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
עונו יחלה ויקרא לרופא שירפאהו ולדעתו המשובש לית ביה חבורה וב"ע סבר דחבורה אתי לדמים
איך יבקש לסתור גזרתו יתברך שנתן לו החולי אלא יתירים ולפמ"מ א"ש וכמבואר.
מוכרח שיאמר שה' מתרצה בזה כי רחום הוא ומזה
יתעורר לבטל דעתו בעצת יצרו ויתן צדקה לעניים. )שלמי תודה(
)פתח עינים(
שם האי ליטול ליתן מיבעי ליה א"ר הונא ליטול
תוס' ד"ה לדמים וכו' פ"ה וכו' צער במקו' נזק זה מזה מה שנתן זה ע"כ .וק' היכי משתמע זה
ואין נראה לר"י וכו' ועוד דלמה היה לנו לומר כמ"ש אבוה דשמואל אומדין כמה אדם רוצה ליטול
שהצער וכו' עכ"ל .לכאורה שדבריהם לאו רישא לקטוע לו ידו והא בדברי אבוה דשמואל האומדן
סיפא ולאו סיפא רישא דמתחלת דבריהם נראה הוא בנטיל' והש"ס מפ' דאומדנא בנתינה ולעד"ן
שהבינו מפירש"י דאי לא כתיב אלא כויה הו"א דלא דכוונת הש"ס לפ' דברי אבוה דשמואל כך אומדין
משלם אלא נזק לחוד להכי כתיב חבורה לאשמעי' כמה אדם רוצה ליטול ר"ל אומדין רצונו בכמה
דמשלם צער במקום נזק ומסוף דבריהם שכתבו מתרצה ליטול והיכי ידעינן רצונו במה שאנו
ועוד דלמה הי"ל לומר שהצער יפטור הנזק וכו' משערין לקטוע לו ידו המוכתב למלכות משם נדע
נראה הפך ויש ליישב בדוחק שהתוס' נסתפקו
בהבנת רש"י וכתבו שאם נפרש אותו כך נקשה שרצונו להתפייס בכך וכך ודו"ק.
הקושיא הא' ואם נפרש אותו הפך נקשה קושית )משחת אהרן(
ועוד וכו' וצ"ל הא דכתב קמ"ל צער במקום נזק אינו
מל' הקונטריס אלא מדבריה' הוא לפי מה שהבינו. שם מכאן שנתנה רשות לרופא .הרמב"ן בפירושו
)בני יוסף( עה"ת פרשת בחוקותי כתב שבני אדם נהגו
ברפואות והניחם למקרה הטבעים וז"ש שנתנה
דף פה ע"ב רשות לרופא ולא אמרו שנתנה רשות לחולה
להתרפאת אלא כיון שחלה ובא להתרפאת כי נהג
גמ' מבע"ל לכדרי"ש וכו' .כונת הש"ס ברורה ברפואות אין לרופא לאסור עצמו ברפואתו זה
למעיין דר"ל דרבא סובר תלתא הדרשות והמקרא תורף דבריו בקצור נמרץ ע"ש באורך .ועל פי
מוכיח לדרוש תרתי חדא דרי"ש וחדא מהנך דאי דבריו אפשר לישב דרך דרש קושית התוספות
לכדרי"ש דווקא ליכתוב ורופא וכו' אלא וודאי שהקשו וז"ל וא"ת והא מרפא לחוד שמעינן ליה
דדרשי' חדא מהנך ואי לחדא מהנך ליכתוב לשון וי"ל דהא מכה בידי אדם אבל חולי הבא בידי שמים
שוה רפא רפא או ירפא ירפא ומדשינה צ"ל כדרבי כשמרפא נראה כסותר גזרת המלך קמ"ל דשרי
ישמעאל שר"ל שהרופא ירפא אך אכתי י"ל דרשא ]א"ה ,עי' מדרש שוחר טוב שמואל ד ,א מעשה בר'
שלישית מנלן וכן ראיתי שהק' הרב לחם אבירים ישמעאל ור' עקיבא ,ודוק [.עכ"ל ולפי דברי
ז"ל והצ"ע .ואפשר לומר כיון דתרתי דרשות מוכחי הרמב"ן דמן הראוי היה כי הוא יכאיב ויחבש ולא
כאמור א"כ דרשי' עוד הג' דהי מנייהו מפקת ותרתי יצטרכו לרופא אך מאחר שנהגו ברפואות הונחו
ש"מ וצ"ע .וראיתי לה' יבין שמועה ז"ל ד' כ"ו ע"ב למקרה והתיר לרופא וז"ש ורפא מאחר שנהגו
שכתב על ה' לח"א ז"ל הנז' דטעה בזה שהבין דרבא ברפואות וזהו ורפא .אני מתיר לרופא ירפא .נמשך
אית ליה הדרשות שלשתם ואינו כן דרבא לית ליה לדברי התוס' שמעתי משם גדול אחד שפירש מ"ש
דרי"ש וכו' עי"ע .ואח"ה ברור אצלי דכונת הש"ס רז"ל פתח שלא נפתח לעני ליתן צדקה יפתח לרופא
שהוא מדה כנגד מדה בדקדוק שמי שאינו עושה
צדקה בחושבו שאם הקב"ה עשאו לזה עני איך
האדם יסתור גזרתו לתת לו צדקה .ובתוכחות על
