Page 229 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 229
Pg: 229 - 8-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
שם בא"ד ואור"י וכו' ,דלחומרא מקשי' וכו' מכח המשמעות ,ויש לתרץ בקל ודוק .ומה שיש
עכ"ל .כתב מהרש"א לפי מ"ש התו' לקמן דבלא לדקדק בסוף דבריו דכתבו ואי לרבות ]נדמה[ כ"ש
שום קרא הוה ממעטי' נדמה וכו' לא איצטריכו לזה דלא איצטריך כיון דמרישא וכו' ,ע"ז יש לדקדק
לדחוקי דלחומרא וכו' נדמה מסתבר טפי לרבות למה הוצרכו לומר כיון דמרישא הוה מתרבי וכו',
כדקאמר תלמודא השתא כלאים וכו' ע"ש ובמחילה הול"ל דלרבוייה לנדמה לא איצטריך שהרי
בכבודו אומר אני דלא דק יפה דלא כתבו התו' זה ממשמעותיה לא איתמעט נדמה ,קושייתנו זאת היא
אלא לסברת המק' דלא ס"ד דנדמה מסתבר טפי מה שדקדקו התוס' על התלמוד ד"ה השתא וכו',
לרבות אא"כ אף דממעטי' נדמה בתחת תחת לא
ממעטי' כלאים ולכך הוצרכו שפיר להא דלחומרא ורש"י לישנא דתלמודא נקט ודו"ק.
מקשי' ומן התימא יותר על הרב שהוא עצמו כתב )חדד ותימא(
בתכ"ד במ"ש התוס' ומשני וכו' דלא ניחא להו לפ'
כפירש"י וכו' דהא השתא לא אסיק אדעתיה הך תוס' ד"ה והא גבי קדשים וכו' תימא וכו'
סברא דא"כ מאי פריך וכו' וא"כ על המתרץ כתב ואור"י וכו' דלחומרא מקישין .כתב מהרש"א
דלא אסיק אדעתיה מאי דאמ' בא"ד הכי ומכ"ש על זלה"ה לפי מה שכתבו התוס' לקמן דבלא שום קרא
הוה ממעטינן נדמה דומה כלל בתחת תחת וכו' לא
המק' ודו"ק שהוא פשוט. אצטריכו לזה לדחוקא דלחומרא מקשינן אלא כיון
)בני יוסף( דממעטינן נדמה כלאים מבעייא וכו' חד קאמר
תלמוד וכו' ודו"ק .ואחר המחילה מתחת כפות רגליו
שם ד"ה עד וכו' דאי לא כתיב אלא בקדשים זלה"ה נראה דבכוונה נקטו התוס' זלה"ה דלחומרא
וכו' .וקשה דהיכי קאמרי' דאי לא כתב גבי בכור מקשינן דאי מטעם כיון דממעטינן נדמה כ"ש
אלא רבויא דאף הוה גמרינן נדמה דומה במקצת דממעטינן כלאים ז"א דע"כ המקשה שהקשה והא
דהא אי לא כתב אלא חד או גבי קדשים וריבויא גבי קדשים ונרבי סבר אע"ג דאיתרבו כלאים צריך
דאך גבי בכור הוה ממעטינן נדמה גמור ומרבינן ריבוי אחר לגרמה ולכך הקשה אדרבא מדרישא
דומה במקצת דודאי אי לא הוה כתוב אלא חד או ולא אסיק אדעתיה אי איתרבו כלאים נדמה מבעייא
גבי קדשים א"כ אתי או לרבות כלאים או למעוטי דאל"כ איך הקשה אדרבא וכו' וא"כ אי לאו דאמרי
נדמה כמו שכתבו התוספות לעיל דלמעט כלאים לא התוס' דלחומרא מקשינן הו"א אע"ג דאמעט נדמה
אצטריך דהא מפשטא דקרא משמע למעט כלאים לא הוה ממעטינן כלאים שהרי בריבוי אע"ג
משום דלחומרא מקשינן וא"כ ע"כ אתי למעט נדמה דמרבינן כלאים צריך ריבוי אחר לנדמה א"כ ש"מ
דאי לרבות כלאים לא אצטריך דא"כ לישתוק לגבי המיעוט נמי לא אימעוט אלא כדתנא ולא
מרבוייא דאך ומרבוייא דאו דכתיב גבי קדשים סגי כלאים וכן מוכח ממ"ש הר"ב מהרש"א עצמו דיבור
לרבות כלאים דקדשים ובכור דגמרינן מג"ש אלא שאח"ז במ"ש ולא ניחא כפירש"י וכו' דהא השתא
ודאי דאתי למעוטי נדמה וא"כ אידך או ע"כ אתי אכתי לא אסיק אדעתיה וכו' א"כ מ"ש התוס' לקמן
למעט נדמה הדומה במקצת דאי לא הוה כתיב או דבלא שום קרא הוה מרבינן נדמה שדומה קצת וכו'
אחריתי הוה מרבינן דומה במקצת דהוה גמרינן הוה לסברת המתרץ דס"ל דהיכא דאיתרבו כלאים
מרבויה דאך בג"ש ואפשר לתרץ דאי לא הוה כתיב מתרבי ג"כ נדמה ואי אימעוט נדמה ממילא אימעוט
אלא חד או הוה אמרינן דאתי למעוטי כלאים ואף כלאים אבל לסברת המקשה דלא ס"ל כן הוצרכו
ע"ג דלטעמא דלחומרא מקשינן ממעיטינן כלאים
מרבויה דאך הוה מרבינן ליה וא"כ אצטריך התוס' לומר לסברתו דמקשינן לחומרה ודו"ק.
למכתוב או למעוטי כלאים כי היכי דלא נילף מרבוי' )פרדס רימונים(
