Page 353 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 353
Pg: 353 - 12-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
אלא דבשומר חנם בלחוד הוא שהקלו בשמירתו שהזיקה דא״ל איבעי לך עבורי חדא חדא ע״כ 1
שלא לחייבו כיון דנטר כדנטרי אינשי ותדע דהא על והרי״ף ז״ל וכן הרמב״ם והטור והשו״ע פסקו
בעידנא דעיילי אינשי פטור בש״ח ואלו יצא באותה שדחפתה חברתה פשעה ומשלמת מה שהזיקה כיון $customer
שעה שורו והזיק חייב עליו ודאי הריטב״א ע״כ. דאיבעי לן עבורי חדא חדא וכרב כהנא.
והרא"ה ז״ל בשם הרמב״ן ז״ל פירש )הובא ובב״מ צ״ג ב׳ איתמר ,בר אדא סבולאה הוי קא
בנמוק״י( וז׳׳ל דאע״ג דש״ח פטור בשלא שמר כלל מעבר חיותא אגמלא דנרש דחפה חדא לחברתה
היכא שדרך בני אדם לעשות כן בשלהם כי אורחא ושדיתה למיא ,אתא לקמיה דרב פפא חייביה אמר
דעלמא ]צ״ל כיון דלאו אורחא דעלמא וכו' -גי׳ ליה מאי הוה לי למעבד א״ל אבעי לך לעבורי חדא
המהר״ם[ בשלהם לאעבורי חדא חדא מ"מ גבי
נזקין אע״ג דנטר כדנטרי אינשי כיון שבאותה שעה חדא ע״כ.
אינן שמורות כלל הרי הוא חייב על נזקיהן שכל זמן
שהזיקו בלא שמירה חייב אפילו בהני שעי דלאו וכתב התוס׳ ד״ה איבעי לך לעבורי חדא חדא נראה
דלא חשיב לה פשיעה מהאי טעמא אלא כעין גניבה
אורחא דאינשי למינטר עכ״ל. ואבידה ומחייב מטעמא דאדעתא דהכי יהבי לן
אגרה דתינטר נטירותא יתירתא וכו׳ וסבר רב פפא
פירוש דברי הראשונים ז״ל דאיכא חילוק בין דהכא כרבא דפרק הכונס דאמר משום דאיבעי לך
שומר חנם דחיוב השמירה שלא תוזק הבהמה הוא לעבורי חדא חדא לאו פשיעה היה ולא כרב כהנא
רק ממה שקיבל מהבעלים והוא מקבל מהבעלים
לשמור כדנטרי אינשי ואם דרך העולם לאעבורי דאמר התם דהוי פשיעה גבי נפלה לגינה ,ע״כ.
ביחד הרי אף שיש בזה פשיעה עכ״פ כך נהוג
ואילו הרמב״ם והטור והשו״ע פסקו ג״כ דחייב אבל
עלמא. דוקא גבי שומר שכר ,אבל בשומר חנם פטור ולא
אמרינן איבעי לך לאעבורי חדא חדא .והקשו
הרי לא חשיב פושע כיון שכך קיבל עליו ,שלא כן הראשונים ז״ל )הרמב״ן הרשב״א הריטב״א הרא״ה
גבי בהמה שלא תזיק שם החיוב הוא ממה שהטילה והנמוקי יוסף( והרי לפי מה דפסקו בב״ק כרב כהנא
עליו תורה ,ואין התורה מתחשבת במנהג העולם שאם דחפה חברתה חייב כיון דאיבעי לן לאעבורי
אלא צריך לשמור במציאות שמירה כראוי ,וע״כ חדא חדא .והא בעלים דשן ורגל חיוב שמירתן הוא
אם דחפתה חבירתה חייב .והוסיפו הראשונים שמירה פחותה כדאיתמר בריש הכונס ודמי לחיוב
לבאר יסוד זה .גם לגבי על היכי דעיילי אינשי שמירה של שומר חנם .וא״כ אמאי לגבי בעלים
דלדעת רבא הוא פטור רק מדיני אדם ,שכן קיבלו חייב בנזקיה וקרי ליה פשיעה ואילו גבי שומר חנם
ביניהם לשמור ,כדנטרי אינשי ואף שבאותה שעה
אין הבהמות שמורות אולם שמירה שיסודה מאדם פטור כיון דנטר כדנטרי אינשי.
שנותן השמירה הוא אדם הרי נתינת השמירה כדרך
העולם ,וכיון דעל היכא דעיילי אינשי הרי לית בזה ותירץ הרשב״א ז״ל בב״ק וז״ל וי״ל דגבי בע״ה
פשיעה ושמירתו שמירה .אבל לגבי שלא תזיק לא פשיעותא היא אבל לגבי שומר חנם פטור משום
מהני מה דשמר כדרך העולם .שהרי עכ״פ אותה עת
לא שמורה הבהמה .וע״כ כל שמירה שהוטלה עליו דלא קביל עליה למטרח בהו כולי האי ,ע״כ.
מדין תורה מחויב הוא בשמירה ולא מתחשבים
בנהוג שבעולם .וע״כ חייב בנזקין .בין היכא דעל ובשטמ״ק בבבא מציעא ד״ה אבעי לך לעבורי חדא
שתי בהמות יחד ואחר הפילה חברתה ואף שכן נהוג חדא כתב וז״ל תירץ רבינו הגדול הרמב״ן ז״ל דכי
בעולם עכ״פ לגבי תורה לא מתחשבים בזה אלא אם אמרינן דשמירת נזיקין כשמירת ש״ח ה״מ לענין
דסגי ליה כשנעל בפני בהמתו כראוי אבל לענין זה
כיון דשכיח שדוחפות זו לזו חייבין בעלים לשמרן
מזה כדי שלא יזיקו וזה בכלל שמירה פחותה היא,