Page 386 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 386
Pg: 386 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מדר"י לחוד ,ולזה הקשה לו א"ה לערבינהו וכו' במשיכה וגמל בהנהגה והוא תרתי דסתרי אהדדי
ור"ל בשלמא לדידי ניחא הא דלא ערבינהו ותנינהו כיון דפסק דרכוב קני א"כ בהכרח צריכים לשנוי'
משום דבעי לאשמעינן נמי הא דרכוב לא קני אלא דהש"ס דאיכא חד צד דלא קני ,והרמ"ה שהביא
לדידך דס"ל דלא אתא ת"ק אלא לאפוקי מדר"י הטור סימן קצ"ז שכ' דבין בחמור ובין בגמל בין
לחוד א"כ לערבינהו ולתנינהו .וזהו כוונת רש"י משיכה והנהגה קונה ,היינו דפסק דרכוב לא קני
ז"ל דפירש א"ה דלת"ק איפכא קני ר"ל אי הא וא"צ לשנוי' דהש"ס כלל ,אבל על הרי"ף קשה ,וכן
הקשה בב"י בסימן הנ"ל עכ"ל הגרעק"א ז"ל
לחוד אתא לאשמעינן לערבינהו וכו' כנלע"ד. ועיי"ש תירוצו שאינו כפשטא דסוגיא .והנראה
)זהב שבא( לומר בזה שהנה הרא"ש ז"ל כתב סימן י"ז גבי האי
ספיקא דהנהגה ומשיכה בחמור וגמל דאף דיש ספק
תוס' ד"ה מושך ומנהיג אין .תימא דילמא כ"ש גבי מציאה והפקר קנו שניהם דהזוכה הוא המוחזק
רכוב דתפיס בה וכו' .ק"ק לפי מאי דאסיקנא לעיל ואין להוציאה ממנו הספק ,אלא שגבי מכר או מתנה
דתפיס לא מהני .ומורי ]כמו"ה יצחק אסבאג כתב דלא קני חד מינייהו כיון דמספקא לן אוקי
זלה"ה[ פירש דעיקר קושיתם היא .דכיון דאפי' ממונא בחזקת מריה קמא ,ע"ש .והנה הרא"ש כתב
במושך בחמור ששינה .ואפי"ה קונה .א"כ דילמא כן בסוגיין גבי הספק אם משך בהמה לקנות כלים
כ"ש ברכוב דעשה כהוגן .שהרי דרך לרכוב על שעליה דהבעיא לא איפשיטא ולכן אוקי ממונא
בחזקת מריה קמא ובמציאה קנה ע"ש .והנמוקי
החמור .ועוד דתפיס בה .והוא דחוק קצת .וק"ל. יוסף כתב בדף ה' מדפי הרי"ף ע"ש דכיון דהוי
)בית שמ"ש( תופס ברשות שהרי מכר לו או נתן לו במתנה קנה
ותפיסתו מהניא .ולפ"ז אתי שפיר שיטת הרי"ף
דף ט ע"ב ז"ל ,דהא דלא כתב רכיבה והנהגה בחמור וגמל
משום דמהניא בכל מקרה ,בין במכר ומתנה משום
מתני' היה רוכב על גבי בהמה .קתני היה רוכב דתפס ברשות ולא מפקינן מיניה ,ובין במציאה
לפי שאינו יכול ליטלה בעצמו אי נמי אפשר לומר משום דחשיב לתפוס ראשון ואי הכי קני בכל מקרה
דסתם רוכב הוא מהלך ואינו עומד ואתא ולכן לא כתבה הרי"ף ז"ל ,וכיון דפסק מתניתין
לאשמועינן כמו שכתב הראב"ד ז"ל ]הובא בר"ן, כפשטא דחכמים מחייבים ביושב בכלאים לכן פסק
ובטור סי' רסח[ דאע"ג שהמציאה בתוך ד' אמותיו
היא ,ותקנו חכמים כשמהציאה בתוך ד' אמותיו דרכוב קני ואתי שפיר בפשוטו.
קנאה אעפ"י שלא באתה לידו כתב הראב"ד שלא )אהלי שם(
תקנו ד' אמות אלא בעומד אבל במהלך דהיינו נמי
רש"י ד"ה אי הכי דלתנא קמא איפכא קני וכו'.
רוכב כנז' לא תקנו ולא קנה עד שתבא לידו. והקשו עליו בשיטה מקובצת ושאר המפז"ל
)אהבה בתענוגים( דמעיקרא נמי ע"כ צ"ל דלת"ק איפכא נמי קני,
דאל"כ היינו ר' יאודה וא"כ מאי אי אמרת בשלמא
רש"י ד"ה לא אמר כלום אפי' למ"ד המגביה איכא ומתוך כך דחו דבריו יע"ש .ולי ההדיוט נראה
מציאה לחבירו לא קנה כיון דיהבה ניהליה ליישב דודאי גם רש"י ז"ל מפרש דמעיקרא נמי
קנייה בממ"נ וכו' .עכ"ל .לכאורה מאי אפי' והלא היה ס"ל איפכא קני לת"ק .אלא דהוה ס"ד דתרתי
גם למ"ד המגביה מציאה לחבירו קנה לא קנה זה אשמעינן ת"ק חדא לאפוקי מדר"י ואיפכא נמי קני
אלא ממ"נ דאם הגביהו זה אדעתא דחבירו ודאי ועוד אתא לאשמועינן דרכוב לא קני ודחי דיאכא
קנה חבירו ואם לא הגביהו זה אדעתא דחבירו ממ"נ למימר דלא אתא לאשמעינן אלא חדא לאפוקי
כיון דיהבה ניהליה קנה דאם נתכון הוא להקנות
וקנייה קמא כיון דיהבה ניהליה לזה קנה ואם לא
