Page 387 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 387
Pg: 387 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לחבריה דל"ל מיגו דאי בעי מיפקר נכסיה וכו' נתכוון גם הוא שלא להקנות נשאר הפקר וכו'
דא"כ הוו תרי מיגו ולא אמרינן .אך מ"מ לשון וכמ"ש רש"י למ"ד המגביה מציאה לחבירו לא קנה
רש"י שכ' לא אמר ר' אלעזר קנה לא אתי שפיר ויש ליישב דרש"י סובר דלמ"ד המגביה מציאה
לתירוץ זה דעיקר הקושיא אינה לר"א אלא לרבנן. לחבירו לא קנה ויש ליישב דרש"י סובר דלמ"ד
ושו"ר לה' לחם אבירים שהק' קו' הלק"ט הנז' המגביה מציאה לחבירו קנה לא צריכנא לטעמא
ותירץ כדכתיבנא ולענ"ד אינו מחוור וכמ"ש .ולפ"ז דממ"נ אלא טעמא דזה לא אמר כלום כמ"ש אני
הו"מ הש"ס למימר מחלוקת אפילו בעני ועני ושדה הגבהתיה לעצמי משום דכיון דנתנה לו לבסוף גלי
שלו דלר"א קנה דאמרינן תרי מיגו וכו' וחדא אדעתיה דכי אגבהה אדעתא דהאי אגבהה והמגביה
מציאה לחבירו קנה וכן מוכח מדברי רש"י לקמן
מנייהו נקט.
)ידי משה( בסמוך ד"ה אלא לאו הא קמ"ל ע"ש וזה ברור.
)קול מבש"ר(
תוס' ד"ה משוך וכו' א"כ אי הוה בעי וכו' כי
שמא מטעם חצר וכו' .עכ"ל .יל"ד דהשתא נמי שם בא"ד ואי לא קנייה קמא .לכאורה לא היה
דבעי במשוך אי פשיט ליה קני י"ל בכפותה והוי צריך לזה דהא מתני' באומר אני זכיתי בה איירינן
כמו קופה דפשיט"ל קני וי"ל דבזה לא היה מקום
לטעות דבעייתו בכפותה ומטעם משיכה דא"כ לבעי והיינו שאומר אני קניתי אותה ובדוחק י"ל ודוק.
)קול מבש"ר(
בעייתו בקופה.
)משמרות כהונה( מי שלקט ]וכו'[ אדם דעלמא שאינו בעל השדה
וכו' .יש מקשים דמהיכן מוכיח רש"י דאינו בעל
שם בא"ד אי הוה בעי קני בהמה וכלים וכו' כי השדה אימא לעולם בעל השדה ואפ"ה איכא תרי
שמא מטעם חצר קני ובכפותה וכו' .ק"ל דהשתא מגו מיגו דאי בעי מפקר שדיהו והוי אין לו כלום
נמי דבעי משוך בהמה זו וכו' אי מיהדר ליה דקני ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי לחבריה ואין
ג"כ לא הוה יכול לידע מזה שבמשיכת הבהמה יקנה לדבריהם מובן דרש"י תרץ אותה כמ"ש דאפילו
הכלי כי שמא מטעם חצר קני ובכפותה כיון דלהאי עני מוזהר וכו' פי' ולא אמרי' מגו דאי בעי אפילו
תירוצא איירי שהשאילם לו עוד מאי מקשה ליה בעני מכ"ש בעשיר ש"מ דע"כ בשדה שאינו שלו
רבא אי א"ל קני בהמה וקני כלי מי קני כלים וכו' דאי בשדה שלו ומכח תרי מגו א"כ במאי אוקי
הא להאי תירוצא גם בזה מיבעיא ליה לר"א אי קני
מטעם משיכה ואה"נ דפשיטא ליה דלא קני מטעם אזהרת לא תלקט לעני.
חצר כיון דמהלכת היא ולזה י"ל דהכי קא ק"ל כיון )פרדס רימונים(
דבעייתו היא נמי גם בקני בהמה זו וכו' אלא הא
דלא בעי הכי משום דאי הוה מיהדר ליה דקני לא שם בא"ד אדם בעלמא שאינו בעל שדה וכו'
היה יכול לידע וכו' כי שמא מטעם חצר קני במ"ש עכ"ל .ראיתי בס' לקח טוב שכתב מלמדין את
התוס' ולכך קא מקשה ליה איך אפשר לומר דר"א התינוק להקשות דמה בכך ששדה זו שלו הא אית
מטעם חצר קני והא מהלכת היא וכו' וקאמ' והלכתא ליה לר"א דאמרינן תרי מיגו ומיגו דאי בעי מפקר
בכפותה ולכך ה"א דמטעם חצר הוא דקני ולקושיא נכסיה והוי גם שדה זו אינה שלו ומותר ללקט בה
א' י"ל כיון דבעייתו היא במשוך בהמה זו וכו' אי פאה ומיגו דזכי לנפשיה וכו' ולכאורה י"ל דכוונת
מיהדר ליה דקני ג"כ משום משיכה הוא דע"כ יודע רש"י דאי איירי בבעל השדה א"כ איך קאמר עולא
הפושט דמשום משיכה הוא דקא מי בעיא ליה דא, דבעני ועני דברי הכל קנה הא לרבנן לא אמרינן
משום חצר הו"ל למיבעי בקני בהמה זו וכו' ודו"ק תרי מיגו וא"כ כיון דזאת השדה היא שלו היא יכול
ללקט בה פאה ולא זכי לנפשיה ואיך יוכל לזכות
