Page 389 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 389
Pg: 389 - 13-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
הממלא לקנות ,מי שנתמלאו לו יקנה מן ההפקר, ז"ל דפסק רבי' כאוקמתא קמייתא ע"ש וכיון שכן
וכמו שפרש"י במתניתין דקתני ואם משנתנה לו אי לא עקר תירוץ ראשון דאוקמתא קמייתא הו"ל
אמר אני זכיתי בה לא אמר כלום ,כיון דיהיב ליה להרמב"ם ז"ל לחלק דהא דנפל לא קני דוקא דלא
אמר אקני אבל אם אמר אקני קנה ופשוט ,ולעיקר
קנייה ממה נפשך וכו'. הקושיא י"ל כיון דלא נזכר שום אמורא בתירוצא
)לחם אבירים( קמא אלא סתמא דתלמודא להכי לא קאמר אלא
שם ד"ה יכול לחזור וכו' .הנה בטור ח"מ )סימן וק"ל.
של"ג( כתו ואומר ר"י דוקא כשחזרו בסתם אבל )צרור החיים(
חזרו מחמת היוקר וכו' .ולא נתגלה בדברי מר"ן
ז"ל והרב"ח ז"ל היכן הם דברי ר"י הללו .ואמר רש"י ד"ה לא קנה וכו' מאחר שלא עשה אותו
בני שיחיה החכם השלם והכולל כמה"ר חיים דניאל שליח וכו' .לכאורה דגם במציאה אם עשאו שליח
נר"ו שהוא ממ"ש התוס' ז"ל בכאן וז"ל ,ואפילו והגביהה לא קנה וא"כ מאי פריך ליה ר"ן לעולא
נתייקרו פועלים בחצי היום לאחר שחזר בו וכו', ממתני' דנראה את המציאה והלא גם לדידיה תיקשי
מוכח דר"ל שחזרו בסתם ואחר שחזרו בהם דשם עשאו שליח דא"ל תנה לי ועוד מאי פריך
נתייקרו הפועלים וידוע דסתם תוס' הוא מ"י ז"ל. הש"ס אח"ז מהא דמציאת פועל לעצמו דשם עשאו
)כתית למאור( שליח וראיתי לאחד מהמחברים ז"ל שתירץ קושיא
א' דממתניתי' לא מיקרי שליח כיון דלא אמר זכי
דף י ע"ב אלא תנה לי ותמיה אני דאין בזה ריח תירוץ כלל
דא"כ דלר"ן נמי יש חילוק בין אמר תנה לאמר זכי
גמ' רב פפא אמר כי תיקנו וכו' .יש לדקדק לפי א"כ זיל בתר טעמא משום דלא נתכוון להקנות לו
רב פפא דס"ל דבשדה שלו אפילו ארבע אמות אינם עד שעת נתינה וכמ"ש הש"ס בסמוך אליבא דר'
קונות לו א"כ לישמעינן גבי פאה רבותא דאפילו יוחנן א"כ הדרא קושיא לדוכתה מאי פריך ר"ל
עמד נמי לא קנה ומה אייריא נפל דלא נתכוון לקנות לעיל אליבא דעולא אימא דלעולם מעשיר לעני
דבשלמא גבי מציאה שפיר קתני התנא ראה את דברי הכל מיגו דזכי לנפשיה ושאני מתני' דאמר
המציאה ונפל דדוקא נפל משא"כ גבי פאה מה צריך תנה דהא אי אמר תנה ליכא מיגו כלל וכדמוכח מר'
יוחנן דסבר כעולא דהמגביה מציאה לחבירו קנה
לומר נפל ויש ליישב. וע"כ דמעני לעני כ"ע מודו מיגו דזכי ועכ"ז משני
)פרדס רימונים( מתני' דאמר תנה והיינו מטעמא דליכא מיגו באומר
שם כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה תנא אלא ודאי דזה התי' לא מסיק בשם תירוץ כלל
דנקני בארבע אמות לא ניחא ליה דנקני .והקשה והעיקר בזה הוא מ"ש בספר מגן גבורים דלא מהני
הגרע"א ז"ל וז"ל לכאורה יש להקשות אמאי קתני שליחות אלא בתופס לב"ח דיכול למנותו מורשה
במתני' בא אחר והחזיק ואמאי לא קתני ובא אחר
לתוך ד"א ,וכיון דראשון לא ניחא ליה דניקני ליה ונעשה ידו כיד הבלעים מש"א במציאה יעו"ש.
ד"א ואין לו זכות בהם ממילא הם קנוים לשני שבא )קול מבש"ר(
שם וכו' ואולי אף דגלי דעתיה דלא ניחא ליה בקנין
ד"א ,מ"מ דלענין זה ניחא ליה דלא למקני אחר, תוס' ד"ה רב נחמן ורב חסדא וכו' .ורב ששת
ע"כ ,וצ"ע מה מקום לחלק ,כיון דאינו רוצה בקנין סבר דקנה הממלא דכיון דלא קנה חבירו הוא
ד"א לקנות בו המציאה אמאי רוצה בו דלא למיקני קנה ולכך הוי כרגליו .וקשה דאין סברא לרב
ביה אחר ,ובפשוטו אינו יודע כלל מקנין זה .ונראה ששת שיקנה המגביה בלא מתכוין ,ואמאי לא זכה
מי שנתמלאו לו מן ההפקר ,דכיון שלא נתכון
