Page 390 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 390
Pg: 390 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לקנין הגזילה .אבל באיש שהוא בר חיובה ודאי לומר ע"פ הרשב"א ז"ל דהובא לעיל והובא בקצות
הלאו דלא תגזול קשור לקניני הגזילה .והשתא אתי סי' ער"ה ס"ק ד' שכתב בהא דמוסירה קונה ברשות
שפיר דהרי אם היא קונה זה למשלחה ,בזה איכא הרבים ומשיכה דוקא בסימטה וז"ל ואע"ג דמסירה
שליחות לד"ע שהרי קונה להמשלח בקניני גזילה בכלל משיכה משום דכיון דמשך גלי אדעתיה
ועובר ג"כ על לאו דלא תגזול כיון דיש דין שליח דבמשיכה ניחא ליה דליקני במסירה לא ניחא ליה
במקום שהיא לאו בר חיובא וכ"ז אם היא לאו בר דליקני ,ע"ש .והקשה הקצות והא בדעת אחרת
חיובא ולה אין חיוב מצד קניני הגזילה .ואמנם גם מקנה לא בעי כונה לקנין משום דהיינו דוקא בלא
היא תעבור על הלאו אבל זה לא יבטל את עבירתו כוונה אבל אם כיון שלא לקנות ודאי אינו קונה
של המשלח כיון שעבירה זו נפרדת ממעשה הקנין, בע"כ ,וכיון דגלי אדעתיה דבמוסירה לא ניחא ליה
ולגבי עצם מעשה הקנין לגביה אין עבירה כלל, אלא במשיכה אינו קונה בע"כ במוסירה עכ"ל.
אבל אם אשלד"ע אף שהיא תקנה את הגניבה וא"כ ה"נ לענין דלקני בקנין ד"א נימא משום שגלי
למשלח ,אבל ללא צירוף הלאו והעבירה ,כי אין אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני ובקנין ד"א לא
אפשרות לעשות מעשה והשני יתחייב ,וע"כ ניחא ליה דלקני ובע"כ לא יקנה ,אבל עצם הד"א
המשלח קונה ללא הלאו דלא תגזול ואניו מתחייב שיקנו לו או לא ,בזה לא גילה דעתו ,ואפילו בלא
בקניני גזילה .והגנבה אצלו כשומר שאינו חייב ידיעה וכוונה נקנים לו ואעפ"כ לא קונה בהם כיון
באונסין .ודו"ק כי נכון הוא .אמנם כל זה אם דגילה דאינו רוצה לקנות בהם ולכן לא מהני אף
אמרינן דהמעשה קיים אבל אי אמרינן דבשלד"ע דבאמת יש לו ד"א והד' אמות שיש לו ממילא
כל השליחות בטלה ,אם יש לה עבירה הרי כאן יש גורמים דלא יהיו ד' אמות לחבריה וזה ללא ידיעתו
לה עבירה והשליחות בטלה ,והיכי ס"ד דהמקשה וכוונתו .ולקנין אינו נוגע כיון שאף שעושה קנין
ויש לו ד"א לא קני כמ"ש הרשב"א ז"ל כיון שגלי
שיתחייב המשלח עבור הגניבה בדין תשלומים. אדעתיה מפורש שלא ניחא ליה לקנות בצורה זו
)אהלי שם(
ובע"כ לא יקנה ואתי שפיר.
שם אבל חצר דבעל כורחיה .מותיב מרן מלכא )אהלי שם(
מוה"ר עץ החיים ס' שמות הביא ממוהרד"ג דמלך
דומה לחצר דבע"כ מותיב בה שאין יכולת לעבור שם אלא מעתה האומר לאשה ועבד צאו וגנבו.
על מצות המלך ומחייב שולחו ועמ"ש הר' מוה"ד לא זכיתי להבין כראוי דמה בכך דלא הוי בני חיובא
בס' דברים אחדים דס"ג ע"ד ובא לציו'ן בספרו לשלם ,הא מ"מ הוי בני חיובא דעוברים על לאו
פת"ע שם ,ועיניך תראנה למוה"ר גופיה בספרו עץ דגזילה ומצד זה מקרי בני חיובא כמו עבירה
החיים שם ס' וירא דיו"ד ע"ב דאפי' על מצוה קלה דעלמא עכ"ל הגרעק"א ז"ל .ונראה לומר דודאי
מדרבנן לא ישמע למלך וע' למוה"ר פני מבין ח"ב הוא דבכל גזילה עובר על לא תגזול אע"פ שלא
עשה מעשה קנין ,וכמו שמוכח מהא דמסיג גבול
דע"א ע"ג. דעובר על לא תגזול ,אע"פ דקרקע אינה נגזלת,
)עיני כל חי( אבל ברור ג"כ דעובר על לא תגזול אם קנוה חפץ
בקניני גזילה ,ועצם קנין הדבר בקניני גזילה מחייבו
גמ' איכא בינייהו כהן שאמר לישראל צא וקדש נמי בעבירת לא תגזול ,והשתא גבי אשה ליכא
לי כו' דלמ"ד דהיכא דהשליח לאו בר חיובא יש למימר דחיובא הוא משום קניני גזילה ,לסלקא
שליח ה"נ יש שליח כו' .הנה הרב מח"א ז"ל בה' דעתין שהרי להו"א אינה מתחייבת בתשלומים
שלוחין סי' ט' חקר חקירתי הכס על מי שנשבע אפילו אם תעשה מעשה קנין ,וא"כ חיובא הוא רק
שלא לקדש אשה פ' ומינה שליח לקדשה אי אמרינן מעצם הדבר שנטלה חפץ שלא שלה ,ואינו קשור
אין שליח לדבר עבירה והביא האי סוגיא דלמ"ד
