Page 395 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 395
Pg: 395 - 13-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
לקנות את חבירתה דסלקא בחיקו אי קנה או לא שם ד"ה נתון ליהושע וכו' .כ' מהריב"ן ז"ל
שכתב שם דאם בא אחר והחזיק בה כדי להקנותה בקדושין תירצו התוספות שהיה עני ובתורת עניות
הרי זה זכה שחזקת האחרון ברורה מחזקת הא' נתן לו והא דלא נתן לו גם מעשר עני שהיה לו ק"ק
זוז ולא רצה ר"י ליטול מעשר עני ע"כ וקודם
ע"ש והניחו בצ"ע. ראותי הדברים כמקודם אמרתי שעל ידי מה שנתן
)אבני שהם ,ע"ש( לו ר"ג המעשר היה לו מאתים זוז ולכן לא נטל
שם בעי רבא זרק ארנקי וכו' .ופירש"י דאויר מעשר עני דאל"כ לא מיקרי עני ולא היה נוטל
שסופו לנוח לא קמיבעיא ליא מדתנן היתה עומדת מעשר משום קנס אלא דקשי"ל דלפי זה היה לו
בראש הגג וכו' היא למטה והוא למעלה כיון שיצא לר"ג לזכות לו מעשר ראשון ומעשר עני בב"א
מרשות הגג וכו' מגורשת עכ"ל ויש לשאול א"כ דהכי תנן מי שיש לו מאתים זוז חסר א' אפי' נותנים
מהאי מתני' גופה תיפשוט ליה דאויר שאין סופו לו אלף זוז כא' יכול לקבל .אבל מדבריהם דהתם
לנוח לאו כמונח דמי מדקתני היא למטה והוא מוכח דמקודם לכן היה לו מאתים זוז והא דנטל
למעלה דהוי אויר שסופו לנוח ולא קתני רבותא מעשר ראשון כבר כתבו התוס' התם דמ"מ היה
זרק לה בפתח זה ויצא בפתח אחר דמגורשת גם יכול ליטול מעשר ראשון משום עניות הואיל ולא
באויר שאין סופו לנוח וראיתי למחבר אחד שיישב היה עשיר והיה מתפרנס בדוחק ולפ"ז נחה שקטה
בזה דאיכא למימר דמתני' לא קתני אלא מילתא קושייתנו דאפי' אם היה נותנים לו בב"א לא היה
פסיקתא דהיינו אויר שסופו לנוח דכמונח דמי יכול ליטול מעשר עני כיון דהוה ליה מקודם מאתים
משא"כ באויר שאין סופו לנוח איכא למימר דתנא זוז וזו היא שהכריח התוס' לפרש דבלאו הכי היה
גופיה מספקא ליה ולאו משום דפשיטא ליה דלאו לו מאתים זוז דאל"כ היה לו ליתנם לו בב"א אלא
כמונח דמי ויש לגמגם בתירוץ זה דא"כ מאי דעתיה ודאי כמ"ש .וראיתי למהריב"ן ז"ל שכתב לא
דרבא בבעיא זו למיפשט ליה לאידך גיסא דכמונח ידעתי מי הכריחם להתוס' לפרש כן דאימא לא היה
דמי זה אינו דא"כ אמאי לא אשמועינן מתני' דשם לו מאתים זוז אלא ע"י מעשר א' דמאי אמרת הו"ל
רבותא אלא ע"כ דבעיית רבא היא שמא יפשוט ליה ליתן לו שניהם בב"א י"ל משום שצריך להקדים
שום פשיטות לאידך גיסא דאדרבה פשיטא ליה מעשר א' קודם מעשר עני עכ"ל והניח בתימא.
לתנא דלאו כמונח דמי א"כ מאי האי דבעי למיפשט ואחר המחילה הראויה זה אינו דלא אמרינן כן אלא
ממתני' דילן דמציאה דאויר שאין סופו לנוח כמונח במדידתן דצריך להקדים מעשר ראשון לשני משום
דמי והלא ג"כ תיקשי אמאי לא אשמועינן ריבותא תרומת מעשר אבל בזכייתן לא בעינן קדימה ודו"ק.
מתני' דגיטין באויר שאין סופו והדרא קושיא )צרור החיים(
לדוכתה ודוק.
)קול מבש"ר(
מתני' מציאת אשתו וכו' .כתב התיו"ט ז"ל וז"ל דף יב ע"א
תימא מאי אעפ"י אדרבא כ"ש דמציאתה שלה ע"כ,
ואני הדל באלפי בקוראי דברי התיו"ט לא יכולתי גמ' בעי ר"א זרק ארנקי' בפתח זה כו' אויר
להולמם ולירד לכוונתו עד שיצאתי לחופש'י בדברי שאין סופו לנוח כו' או לא .כתב הרא"ש דהואיל
המפרשים על דבריו ומצאתי להרב ב"ד שנתקשה וסלקא הך בעיא דחיקו בהפקר הואיל ונסתלקו
בו וכתב עליו ק"ו פריכא והניחו חלק ,ואחר סמוך הבעלים אם החזיק בה אחר מוציאין מידו דבע"ה
ראיתי בתוס' חדשים בגליון התיו"ט שכתבו ישוב מוחזקת חי' מס' עכ"ל .והנה ה"ה מהרימ"ט בח"מ
סי' מ"ח ובח"א סי' קכ"ז הק' להרא"ש מדידיה
בכוונת התיו"ט ע"ע. אדידיה עם מ"ש בפ' חזקת דג"ן ע"ב גבי החזיק בה
)רמת שמואל(
