Page 396 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 396
Pg: 396 - 13-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מדרבנן וזכיה זו אף לר' יוסי אינה זכיה גמורה תוס' ד"ה ואמר שמואל וכו' כ"ש דפליגי וכו'.
דיחשב הדבר לו כירושה שהרי הגוזל ממנו אינו שמעתי מקשי' משם ה' מגן גבורים ז"ל דהא סתם
עובר משום גזל ,אלא רק משום גזל מדבריהם. משנה הוי כר"מ וא"כ הוי ברבים .וע"ש שדחה
וחזינן דאינו שלו לגמרי ומדאורייתא עדיין ממון לתרץ דהתוס' לא גרסי כגירסת רש"י וכבר כתבתי
עניים הוא ושם לקט רביע עליה ,דהרי אם היה זוכה במ"א דלא אמרינן דהלכה כסתם משנה אלא היכא
לגמרי הגוזל ממנו היה עובר על לא תגזול דהוי הסתם כר"י או כר"ש או חד משחד תנאי
דאורייתא וכיון דכן לא יוכל האב שהוא בעל השדה משום דהול"ל דברי פלוני אבל אי הסתם הוא כר"מ
לזכות בזה כיון דשם לקט עליו ויעבור על הלאו לא אמרי' דהלכה כסתם דלא איכפת ליה לומ' דברי
דלא תלקט שמוזהר עני על שלו ,ואין לומר כיון
שאסור לעניים לקחת ממילא מפקירים דמנ"ל ר"מ כיון דהסתם הוא ר"מ יעו"ש.
לדעת שאת זה לקח הקטן ,ואם מפקירים כל השדה )אברהם יגל(
זהו תירוץ הגמרא להלן .וצ"ע לפי זה .וע"כ לומר
דזכיה מדאורייתא ולכן נפקע מזה דין לקט לגמרי שם ד"ה אי אמרת בשלמא דאורייתא תימא
מנ"ל דלר"י וכו' ואביו לא זכי מניה כלל ולכך
וצ"ע. מלקט וכו' .עכ"ל .אבל ודאי דעדין קשה דשמואל
)אהלי שם( אדשמואל דהכא גבי מציאה אמרי' זכה אביו והתם
גבי לקט סבר כר"י דבנו זכי מדרבנן ואביו לא זכי
דף יב ע"ב מיניה כלל אלא דעכ"פ קשיא להו ממאי מדייק דר"י
סבר מציאת קטן זוכה בה מדאורייתא דילמא אינה
גמ' הכא בעבד נוקב מרגליו' וכו' .שמעתי מקשים אלא מדרבנן וכן בקושייא שהקשו אח"ז וא"ת
דמשמע משום שהוא נוקב מרגליות הוי לעצמו ונימא דלעולם זכי לנפשיה מדרבנן ובתר הכי זכי
ובברייתא משמע דאפי' למלאכה אחרת הוי לעצמו מיניה אבוה משום איבה וכו' צ"ל דעדין ק' דשמואל
ול"נ דלק"מ דשאני עבד דאינו נוקב מרגליות דהוא אדשמואל דהתם סבר כר"י דזכי בני לנפשיה
מדרבנן והכא גבי מציאה אמרי' טעמא דמריצה
קני לכל שאר עבודות ודו"ק. ומשמע דמשהגביה הגביהה לאביו כפרש"י וא"כ
)משמרות נתן( לית ליה זכייה לנפשיה כלל אלא דקשה לי ע"ז דאי
נימא דלטעמא דמשום מריצה לא זכי קטן לנפשיה
שם האי שפחה וגו' ,יל"ד מאי פריך נימא דתנא גם מדרבנן א"כ למסקנא נמי דמשני גבי לקט עשו
דמתני' מיירי ביום האחרון של י"ב שנים וששה שאינו זוכה כזוכה אכתי תיקשי דשמואל אדר"י
חדשים דאז כל יומא עומדת להביא הסמנים דשמואל סבר לית ליה זכייה לנפשיה כלל אף
ומציאתה מיירי שמצאה קודם שנודע לנו שהביאה מדרבנן ולר"י זכה מיהא מדרבנן ויש ליישב ודו"ק.
שני שערות ואח"כ נודע לנו שיש לה שני שערות )קול מבש"ר(
לפיכך הוי ממון המוטל בספק דשמא קודם שעלו
הסימנים והאי לאו דידה ושמא לאחר שעלו לה שם בא"ד וא"ת ונימא לעולם זכי לנפשיה
וזכתה בהם דהא בוגרת היא ואוקי מממונא בחזקת מדרבנן ובתר הכי זכי אבוה מיניה משום איבה
מריה ,ועוד יל"ד דהא מוקמינן לעיל לאו גדול גדול ומשום הכי מלקט ,עכ"ל .וצל"ע בקושיתו ,שהרי
ממש ולא קטן קטן ממש אלא קטן ואינו סמוך על איירי הכא שאביו הוא בעל השדה ולגבי שדה זו
שלחן אביו זהו גדול וא"כ ע"כ אמה עבריה אינה עשיר הוא ,ואסור לאב ללקט מהלאו לא תלקט לעני
סומכת על שלחן אביה שהרי האדון חייב מזונותיה להזהיר עני על שלו ,וא"כ כיון דהקטן זכוה רק
וא"כ מאי פריך אי איתיה לאב וגו' לימא לעולם
איתיה לאב ואפ"ה לא זכה בהם האב וכאמור .וצ"ע
